יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

נולד בכנרת להורים חברי הקבוצה. סיים את בית-החינוך המשותף, ואחר כך ‏המשיך שנתיים בביה"ס המקצועי "עמל" בתל-יוסף. משחזר הביתה עבד עד ‏גיוסו לצבא בפלחה. הרבה לעסוק בספורט, בייחוד התחבב עליו ענף ‏הכדורסל, ‏בו השקיע הרבה מרץ והיה אחד המצטיינים. היה בעל חוש הומור, ניחן בקול ‏

יפה, ובמסיבות פנימיות, בייחוד בין חברי הצעירים, היה נותן קולו בשיר ‏להנאתם של כל המסובים. התקבל לחברות בקבוצה בתמוז תשי"ג (יולי 1953).‏

 

כשגויס לצבא שלחו אותו לנח"ל. משלא מצא סיפוק בחייל זה, הועבר לפי ‏בקשתו לחיל-הצנחנים. בסיימו קורס מדריכים אימן טירונים. מחלקתו זכתה ‏למקום ראשון בתחרויות ספורט שונות. חניכיו השונים מאז זוכרים אותו עד ‏היום לטובה. ציינו אותו כמחוספס מבחוץ, אבל רגיש ובעל נשמה מבינה ‏מבפנים.‏

 

באוגוסט 1955 השתתף בפעולת התגמול בחאן יונס. נפצע מרסיסי רימון בידו ‏השמאלית. על אף פציעתו הקשה וניתוחים מסובכים בתל-השומר שמר על ‏מוראל גבוה והיה אהוד על כל הצוות הרפואי שם. אחרי חצי שנה של ‏טיפולים שונים בידו הפגומה חזר הביתה ועבד כנהג בחצר.‏

 

ב - 1969 תקפו אותו כאבים חזקים בגבו. חזר לתל-השומר, עבר ניתוחים ‏שונים, ואז התגלתה מחלתו הממאירה – סרטן בעמוד השדרה. שמונה ‏חודשים נאבק בגבורה על חייו לפליאת רופאיו, כי תקופה כה ממושכת היה ‏בכוחותיו להמשיך בסבל. בייסורים קשים הוציא את נשמתו.‏

 

בן 34 היה במותו.‏

הניח אחריו את ברוריה אשתו, שתי בנות – נירית וטליה ובן –שרון.‏