קבוצת כנרת עמוד הבית  |  מה חדש  |  יצירת קשר


אודותענפיםקהילהפנאי פלוסיזכורגלרייהתגובות









שם:
שנת לידה:
שנת פטירה:





א ב ג ד ה ו
ז ח ט י כ ל
מ נ ס ע פ צ
ק ר ש ת






שלום פטרוקובסקי (שולקה)


תאריך לידה: 01/06/1906 תרס"ו
תאריך פטירה: 19/11/1981 כ"ב מרחשון תשמ"ב
בן פניה ולייב
בן 75 במותו.
מקום לידה: אוקראינה
מקום קבורה: בית הקברות כנרת  שורה: 25  מספר: 19
שנת עליה: 1928
קבוצת השתייכות: חברי כנרת



נולד בוויניצה (רוסיה) למשפחה מסורתית. למד בבי"ס עממי בשפת אידיש, ‏רק ‏בכיתות העליונות למד גם עברית. מכל המשפחה, שהיו לה 5 בנים, הוא ‏היחידי שהצטרף בצעירותו לתנועה הציונית בעירו בשם "בני-ציון" והיה פעיל ‏בה בתנאי מחתרת קשים. מגיל 13 עבד במסגרות ונפחות בבית המלאכה של ‏אביו וכמו כן למד מקצועות אלו בקורסים מקצועיים בבי"ס ערב, כל זה ‏כהכשרה לחיים בארץ.‏
 
בשנת 1924 נאסר ע"י השלטונות עבור פעילותו הציונית וגורש לסיביר לפלך ‏קזקסטאן. בגירוש חי שלוש שנים בסבל ומחסור. בשנת 1927 שוחרר מהגירוש ‏בלי פרוטה בכיס ובלי מסמכים, ולאחר תלאות רבות, משפטים, מאסרים, ‏בריחה מהכלא ותפיסה ואחרי ימים ארוכים של נדידה בסתר בדרכים, מחוסר ‏עבודה ורעב ללחם – הגיע סוף-סוף בשנת 1928 לארץ.‏
 
חודשים מספר עבד בפתח-תקווה ונדד ברגל עד שהגיע לחצר-כנרת. בכנרת ‏עבד שולקה כל ימיו בשדות הפלחה בבית ובמקומות שונים בארץ ולבסוף ‏בסירין.‏ שולקה היה בעל-מקצוע במסגרות ונפחות ובכנרת התמחה והיה למכונאי ‏מעולה במכונות חקלאיות ורכב "וידיו היו בכל".‏
 
שולקה היה טיפוס מיוחד במינו, הייתה בו שמחת חיים טבעית ונהלי חיים ‏פשוטים ותרבותיים, "סיגריה בזווית הפה; כובע קסקט מעור והמצחייה ‏מאחור; חיוך בעיניים ועל קצה השפתיים, וקבקבים לרגליו" - אלו היו סימני ‏ההיכר שלו.‏
 
במשך חייו מילא שולקה תפקידים ביטחוניים וציבוריים בשנת 1933 נכלל ‏ב"פלוגה הנודדת" בעמק הירדן, שייעודה היה לצאת אל מחוץ לגדר. בשנת ‏‏1946 גויס לעזרה לקיבוץ גזר ופעל שם שנתיים. בשנת 1975, והוא כבר בן 70, ‏התנדב לגדוד המתנדבים במסגרת "הבריגדה הכחולה" לשיפוץ טנקים פגועים.‏
 
בשנת 1977 בוועידת ארגון עובדי הפלחה הוענק לשולקה אות "יקיר עובדי ‏הפלחה", על התמדתו והישגיו בענף.‏
 
ברמת סירין שם עבד ופיתח את השטח מיום שקבלנו אותו לרשותנו - הוצבה ‏לשולקה מצבת זיכרון.‏
 
מדי שנה היה נוהג לחוג יום-הולדת בצוותא עם חברים וידידים בליל סוף ‏השנה, 31 בדצמבר, עד אור הבוקר של השנה החדשה. היה זה מאורע ידוע ‏וקבוע בכנרת ובסביבה.‏
 
בשנה האחרונה לחייו חלה, נאבק קשה על חייו ובגיל 75 נפטר.‏
השאיר אחריו את אשתו מלי, בן – איתן (מנשואים קודמים), שתי בנות, ניצה ‏וזיוה ו - 7 נכדים.‏

קרובי משפחה:
  •  מלי פטרוקובסקי (אשה)



  • שלום פטרוקובסקי - ספר מבקרים הוסף הודעה לספר המבקרים

    הצוות המארגן

    קישורים לכתבות אינטרנט וסרט משובח

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1141685.html

    http://www.youtube.com/watch?v=RxGquO_ZQKo

     https://fb.watch/hPtMoFTjYc/?mibextid=v7YzmG


    Shimon Schwarzberg 21/02/2009

    I met Shulka, (as he was called by the people surrounding him) through his association with my uncle, Eliezer Schwarzberg. He soon became a good friend of my family. His generous heart was exemplary. He was ready to share everything he had including himself. I was in awe of him and tried to hang to his coattails whenever I could. His stories of rebellion, tough character (He always had a Webly revolver in his side bag) and love for Israel influenced the foundation of my soul. He got me to go to Mevoot Yam, when I joined the Navy I asked to be transferred to Palgah 788, Mishmar Ha’Kinneret. When I got out of the navy, his mechanical genius his ability to repair any heavy agricultural equipment prompted me to study Maintenance Technology at the Academy of Avionics in New York. I so cherish the memories when he gave me some tools and asked me to take something apart or clean a part for him. He made me a mechanic. I wanted to be like him. He was head and shoulders above our generation. If you look up on a clear night you can see him as shining star over Israel. He the rare element that was needed to build Israel and now he is a guardian soul of Israel.