יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

נולד בעיירה קטנה סטוקלישוק, אשר בליטא, לא רחוק מוילנה, בשנת 1910. ‏מאיר היה הבן השני במשפחה בת 4 ילדים, שלושה בנים ובת. במלחמת ‏העולם התגייס האב וחזר בתום המלחמה למשפחתו, הוא מקים סנדלרייה ‏וממנה הוא מפרנס את משפחתו בתנאים טובים. הבית פתוח ופעיל בציונות ‏ואף דתיים מוצאים בו אוזן קשבת.‏ הילדים לומדים בבית-ספר עברי, ומדברים חופשית בעברית.‏ מאיר נשלח ללמוד בישיבה, אך הוא בורח ממנה ומעדיף להיות פעיל במועדון ‏‏"החלוץ" שבעיירה, נמנה על מייסדי תנועת נצ"ח – השומר הצעיר בה.‏ מאיר יוצא להכשרה בעיר ממל, שם מכיר חברים ומתקשר אתם.‏

ב - 1932 עולה לארץ עם ה"מכביה", עם סרטיפיקט, כשאישה פיקטיבית ‏רשומה אתו בסרטיפיקט. מיד עם בואו לארץ, מצטרף לקיבוץ רמת-גן, לחבריו ‏מההכשרה.‏ ברמת-גן הכיר את פרידה, הם נישאים. מאיר עובד בבניין ובפרדסים, ובקבוצת ‏הטיח שהם מקימים.‏

 

בשנת 1935 מגיעים מאיר ופרידה לכנרת עם האיחוד של קיבוץ רמת-גן וכנרת.‏ מאיר ממשיך עוד בעבודה עם קבוצת הטיח, עד שהיא מתפרקת. הוא מתחיל ‏לעבוד בטרקטור בענף הפלחה. הוא מדריך ומכניס לעבודה את החברים ‏שמצטרפים לענף, ברוחו הטובה ובמקצועיות. בתקופות שבין העבודה בשדה, ‏הוא מתמסר במוסך לטיפול בטרקטורים.‏

 

זמן קצר לאחר בואו לכנרת, נפטרה אמו בחו"ל, מאיר מעלה את אביו ואחיו ‏הקטן - אליהו (אליק) לארץ ומביאם לכנרת. האב משתלב בעבודה בסנדלרייה ‏של הקיבוץ והאח מצטרף לבני המשק ואף לומד אתם בביה"ס.‏

למאיר ופרידה נולדו שלושה ילדים, הבת הגדולה - חנה'לה, ושני בנים - יובל ‏ואביהו הצעיר, שנקרא לזכר אביה של פרידה.‏ בשנת 1967 - במלחמת ששת הימים, נהרג אביהו בקרבות על שחרור ‏ירושלים.‏ לפי בקשת ההורים הוא נקבר בבית הקברות הצבאי בהר הרצל, עד היום הזה.‏

יחד עם פרידה נשא מאיר את השכול כשהוא ממשיך בעבודתו כתמיד.‏ ב - 21.3.1975 נפטרה בתו חנה'לה בקיבוץ מרחביה, שם בנתה ביתה, לאחר ‏מחלה ממארת.‏ מאיר בכוחות נפשו עם פרידה נושאים בשכול הנוסף ומחזקים איש את רעהו.‏ כלפי חוץ ממשיך מאיר כהרגלו, בעבודה ובמאור פניו לחברים.‏

בשנתו ה - 79 הכריעה אותו מחלה קצרה והרסנית. היה חביב על הכל ‏ובהומור פותר כל בעיה. עד יומו האחרון התמיד בעבודה במוסך הטרקטורים ‏במקצוענות ובהתמדה רבה. היה חביב על הכל.‏

 

השאיר את פרידה אשתו, את בנו יובל ו - 9 נכדים.‏