יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

נולד בוולוצלבק (פולין). היו לו 11 אחים ואחיות. לא למד בבית-ספר, אלא ‏בבית בשפת יידיש. מגיל צעיר עזר לפרנסת משפחתו כשוליית-חייט. בשנים ‏‏1919 - 1921 שירת בצבא הפולני והגיע לדרגת רב-טוראי בחיל הפרשים. אחרי ‏שחרורו מהצבא חי שנים מספר בברלין (גרמניה). שם עבד ולמד מקצועות ‏טכניים הקשורים לחשמל ואלקטרוניקה. בשנת 1924 חזר לפולין ושוב עבד ‏כחייט בוולוצלבק. כעבור שנתיים נשא את רחל לאישה ועבר לגור בפלוצק, ‏שם נולדו הבת הבכירה מרים והבן יוסף.‏

 

עם זרם ההגירה מאירופה בשנת 1929 נסע לבדו לסן-פאולו (ברזיל). גם שם ‏עבד כחייט. לאחר זמן מה הצטרפו אליו רחל ושני ילדיהם. בשנת 1934 נולדה ‏הבת לריסה. שלמה היה פעיל בארגונים וציאליסטיים-יהודיים "יידישער ‏ארבעטער בונד", "איינהייט-קלוב" וכן "השמאל הדמוקרטי". משנודע לו על ‏הקבוצה בישראל, היה בטוח, שבחיים אלו יתגשמו רעיונותיו ‏כסוציאליסט-שמאלני. במגמה זו התכתב עם קבוצת כנרת.‏

 

ביום 21.5.52 הגיע לנמל חיפה ומשם לכנרת עם שתי בנותיו. בקבוצה תבע ‏תמיד את השיתוף המלא ולחם נגד רכוש פרטי בכל צורה שהיא. במאמריו ‏בעלון הקבוצה תבע "לחנך אדם חדש באמצעי חינוך ולא באמצעים ‏אדמיניסטרטיביים". תמיד עבד לפי יכולתו המרבית, גם ביומו האחרון. משך ‏כל שנותיו בארץ עמד בקשרים עם התנועה הסוציאליסטית-היהודית בברזיל ‏ושיגר לשם מאמרים לעיתונות.‏

 

בן 76 היה במותו‏.

הניח אחריו את אשתו רחל, שתי בנותיו – מרים ולריסה, בן – יוסף ותשעה ‏נכדים.‏