יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

נולדה בניו יורק (ארה"ב) במשפחת חסידים אדוקה, שהיגרה לארה"ב מגליציה. ‏קיבלה שם השכלה רחבה כללית ועברית. אחרי גמר לימודיה בבית-ספר עממי ‏המשיכה בבית המדרש למורים עברים מיסודו של בית המדרש לרבנים. ‏במוסד ‏זה הכירה את יצחק וב - 1924 נישאו. בסיימה את בית המדרש הורתה עברית ‏לילדים ולמבוגרים. שלושה חודשים אחרי נישואיהם החליטו חיה ויצחק ‏להגשים את חלום נעוריהם ועלו לארץ. גם כאן התמסרה חיה להוראה.‏ אלפי תלמידים למדו מפיה אנגלית בחיפה, בתל-אביב, בירושלים, בבית-ברל,‏ ובמקומות אחרים. זמן מה שהתה עם משפחתה בארצות הברית, אך שמרו קשרים עם הארץ וחינכו את ילדיהם בהכרה, שהשהייה בחוץ לארץ זמנית בלבד.‏

 

בסוף שנות השלושים חזרה חיה, המורה הוותיקה ובעלת הניסיון, לספסל הלימודים. שלוש שנים למדה באוניברסיטה בהר הצופים. לקבלת תואר אקדמי נסעה לשנה לארה"ב. בגלל מלחמת העולם השנייה, נשארה מנותקת ממשפחתה שנשארה בארץ. בקשיים רבים הגיעו אליה בני משפחתה. בגמר ‏המלחמה חזרו הנה ובנו את ביתם בירושלים. בימי המצור בירושלים במלחמת העצמאות הייתה פעילה בהגנה. ‏

 

הקשר עם כנרת נוצר עוד בשנה השנייה לבוא משפחת אלקנה לארץ. אחרי צאת ילדיהם לחיים עצמאיים החליטו חיה ויצחק להגשים את חלומם ועברו לכנרת. התקבלה לחברות בתשרי תש"כ (נובמבר 1959). חיה המשיכה בהוראת האנגלית ולימדה בבית-החינוך המשותף ובטבריה. שנים רבות לימדה אנגלית בשיעורי ערב לחברים. השתתפה בגיוסים לנטיעת בננות, לקטיף בפרדס וכיו"ב. בחופשת קיץ הייתה עובדת בבציר ענבים. בשנותיה האחרונות לימדהאנגלית בבית ספרנו.‏

 

אישיות אינטלקטואלית, מחוננת, מוסיקאלית ומעורה בין חברים. הייתה בעלת נטיות רליגיוזיות. השתתפה בקביעות בחוג לתלמוד שבדגניה ב', ומדי ‏שבת בשבתו הייתה הולכת לשם ברגל ללימודים. לאחרונה החליטה להתמסר להנחלת העברית לעולים חדשים, דוברי אנגלית. פנתה לאולפן להכשרת מורים למבוגרים, אך רצונה לא התגשם.‏

 

בת 70 הייתה במותה.‏

הניחה אחריה את יצחק בעלה, בת – שרונה, בן – יוסף, ואתם שישה נכדים.‏