יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

נולד בלטביה בעיר רז'צע, בשנת 1912, להורים שומרי מצוות, אשר התפרנסו ‏מחנות מסחר לתבואות.‏

היה הבן השני מבין שלושת ילדי המשפחה.‏ עוד בטרם סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי, הצטרף לתנועת ‏‏"השומר-הצעיר" - יקד ונדלק ברעיון הציוני.‏

ב - 1931 יוצא שלמה עם חברתו גוטקה, אשר תלווהו לאורך כל חייו, להכשרה ‏חקלאית בחוות "החלוץ", ליד ריגה.‏ ב - 1933 נישאים שלמה וגוטקה ועולים לקיבוץ רמת-גן, מצטרפים לחבריהם ‏ולקיבוץ העושה את צעדיו הראשונים.‏ ב - 1934 מתאחד קיבוץ רמת-גן עם קבוצת כנרת, שלמה וגוטקה מתיישבים ‏

בכנרת, אשר נשארת ביתם. כאן נולדים 4 ילדיהם, והקן המשפחתי מטופח על ‏ידם באהבה ומסירות אין-קץ.‏ לאחר שנתיים בכנרת מביא שלמה את הוריו לחיות עמו בקיבוץ. שאר בני ‏המשפחה נספו בשואה.‏

לאחר תקופה קצרה של עבודה על טרקטור, מקבל על עצמו שלמה את עבודת האינסטלציה - שרברבות הבית בקיבוץ. חופר וסולל את מוצר הביוב מכנרת, ‏מכניס מים זורמים - קרים וחמים לכל מבנה במשק ובמגזרי החברים ‏והילדים, מנצח על מלאכת הקיטור למטבח ולמכבסה.‏ למעלה מ - 50 שנה שוקד בעבודתו זו, בהתמדה וידע ומסירות השמורה אך ‏לדורו. תוך כדי עבודתו מדריך ומכוון אחרים ממשקי העמק, ועוזר ככל ‏שנדרש.‏

 

בשנים האחרונות כשהוא כבר חולה, מקים ב"חופית" גאזיה לחברים, בית ‏מלאכה, דרכו נתן שרות לחברים.‏

מוקף אהבה ומודע למחלתו הקשה, "מתמודד" במשך 4 חודשים, ומת זקוף.‏

שלמה רחק תמיד משררה וגדלות והעדיף הצניעות והפשטות.‏

 

על קברו נחרט - "איש פשוט".‏

הניח אחריו את גוטקה אשתו, 4 ילדיו - איה, יהודית, ברכה, מנחם, ועמם חמישה-עשר נכדים ונינה אחת.‏