יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

נולדה בפגראז' ברומניה ב - 1936.‏ עלתה לארץ בעלייה ב' באוניה "קוממיות", בסוף שנת 1947, כשהיא עוד ילדה צעירה. הבריטים העבירו את האונייה לקפריסין. רק במרץ ‏1948 הגיעה יהודית לכנרת עם חברת ילדים של "הבונים", שאורגנה על-ידי חנה כנרתי ז"ל. כאשר סיימה את מסגרת חברת-הנוער נתקבלה לחברות בכנרת.‏ בגיל צעיר, כאשר חברותיה התגייסו לצבא, נישאה יהודית לבן כנרת‏‎- ‎אמנון כהנא. אושרם לא ארך זמן רב, ואמנון נפטר ממחלה ממארת,‏ כאשר יהודית הייתה בהריון עם בנם דרור. יהודית הייתה צריכה להתגבר על אסונה ולהמשיך בחיים עם הבן, שזה אך נולד והיא צעירה מאוד. ילדותה בתקופת השואה ודרך חייה חיסנו אותה ואפשרו לה להמשיך ולתפקד ולמצוא את דרכה, כאשר העבודה בחינוך היא מרכז חייה.‏

 

לאחר שנים מספר הכירה יהודית את ברם והם הקימו את משפחתם בכנרת.‏ ליהודית ולברם נולדו 2 ילדים, והיא מצאה בכוחה את הכוח והיכולת לשמור על מסגרת משפחתית וליכדה בה את כל בני המשפחה משני הצדדים, בהבנה, באהבה ובמרץ רב.‏

 

כעשר שנים סרגה לקטנים ולגדולים במכונת סריגה מתוחכמת, וזאת תוך למידה מתמדת והתגברות על מכשולים רבים ולשביעות רצונם ולטעמם של הכל.‏

המחלה הממארת באה עליה בפתאומיות, והיה עליה להיאבק ולשמור על רוח טובה כדי לא לשבור את משפחתה. מכה נוספת נחתה עליה עם פציעתו של הבן ליאור, והדאגה שנלוותה לכך, הייתה קשה ומכאיבה.‏

יהודית המשיכה בעבודתה כרגיל, למרות שידעה היטב את מצבה. המחלה הכריעה אותה, כשהיא שומרת על צלם האישה והאם עד רגעיה האחרונים.‏

 

הניחה אחריה את בעלה ברם, את בניה – דרור וליאור, בתה – הדר,‏ ואתם 2 נכדים.‏