יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

נולדה בעיר וילנא (ירושלים דליטא), למשפחה ציונית השומרת על אורח חיים ‏מסורתי , אך לא אדוקה. במשפחה 2 בנים והיא הבת - הבכורה. רחל מצויה ‏בשפות רבות - בבית דיברו אידיש, ברחוב מדברים פולנית, בבית הספר היא ‏לומדת - עברית רוסית וגרמנית. בהיותה בגימנסיה, היא מצטרפת לתנועת ‏הנוער הציונית - "חרות ותחיה", בה נרקם חלום א"י שלה עם חברים אתם ‏תחיה עד אחרית ימיה בארץ. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בנוסף ‏ללימודים היא מפרנסת את עצמה במתן שעורים פרטיים.‏

ב - 1922 היא עולה ארצה, בניגוד לדעת הוריה, ומגיעה ישר ל"חצר" כנרת. ‏לאחר זמן היא מצטרפת לקבוצה של חנה מייזל בתל-אביב, שהכשירו עצמן ‏לעבודה.‏

ב - 1923 היא חוזרת ל"חצר" כנרת ונישאת לדוד כהנא, השייך לקבוצה ‏‏"הווילאנית" בה. ומאז היא חיה בכנרת - 65 שנים. כאן נולדים שלושת בניה. ‏

רחל נרתמת לעבודה עם ילדי כנרת הראשונים בתינוקות ובגנון. ב - 1929 היא ‏עוברת עם כל חברי כנרת , לביתם החדש על "הגבעה".‏

ב - 1932 - היא קולטת בכנרת את הוריה שבאים מוילנא , ומלווה אותם כל ‏חייהם בקבוצה, כשהם מהווים יחד יחידה משפחתית רחבה ומלוכדת.‏

רחל עובדת 3 שנים בלול ובאינקובטור, ובמכבסה בשנים כשכיבסו לחברים ‏ביד. ב - 1935 - היא מקבלת להיות המטפלת-מדריכה של חברת נוער ב' שבאה ‏מגרמניה. ב - 1939 - רחל מקבלת חברת נוער נוספת – ‏‏"מרץ" - שהקימו את קיבוץ "דורות" שבנגב. ואחר-כך היא ממשיכה שנים ‏לטפל בילדי כנרת מגיל בית-הספר. בגיל 50 היא מצטרפת לעבודה בספריה של ‏כנרת בה עובד דוד בעלה. ב - 1955, נפטר בנה השני - אמנון, ממחלה קשה, ‏תקופת הטיפול בו קשה מאוד, היא נושאת את אובדנה ונחלצת לעזור ‏

ליהודית - אשתו הצעירה של אמנון, בטיפול בנכד שנולד אחרי מות אמנון ‏אביו.‏

רחל האריכה לחיות גם אחרי מות בעלה דוד ב - 1975. בהכרה היא עוברת ‏למגורים ב"בית הדר", שומרת על תפקוד עצמי ככל יכולתה. ממשיכה בקשרים ‏עם כל נכדיה והנינים שמתרבים. מצויה ומתעניינת בכל ענייני כנרת ותושביה ‏בהכרה צלולה עד יומה האחרון.

נפטרה בגיל - 88.‏

השאירה אחריה את בניה - צבי וניליק (דניאל). 9 נכדים ו - 17 נינים.‏