יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

נולד בעיירה קטנה טורגל, פלך וילנה, במשפחה גדולה להורים עמלים.‏

למד בחדר והוסיף לימודים חיצוניים אצל מורה פרטי. אחרי גיל בר-מצווה עבר לווילנה ולמד ב"ישיבה". בפרוץ מלחמת העולם הראשונה נאלץ אברהם ‏לנטוש את הלימודים. אחרי מות ההורים (מתו תוך שבוע אחד, זה אחר זה)‏

היה אברהם המפרנס והדואג למשפחה. נשא אישה ונולדו להם שתי בנות.‏

במלחמת העולם השנייה גויס לצבא הפולני, נשבה ע"י הרוסים וגורש לסיביר.‏ עבד שם עבודת פרך וסבל רעב וקור-אימים. חלה בצפדינה, אצבעות רגליו ‏קפאו, אולם גופו החסון התגבר על הכל. ברוסיה התגייס לצבאו של אנדרס הפולני ואתו הגיע ב - 1942 לארץ. בתל-אביב נפגש עם אחותו, ובהתייעצות אתה החליט לערוק מהצבא האנטישמי ולהצטרף לקבוצת כנרת. כאן היו לו קרובים רחוקים.‏

 

היה שבור ורצוץ. משפחתו הושמדה בגטו וילנה, והוא נשאר שריד בודד וערירי, סגור בתוך עצמו. בארץ התחיל לאט לאט לחזור חיים תקינים. ‏

נקלט יפה בחיי הקבוצה, למד בשקידה עברית, הרבה לקרוא, וגם השתתף בתזמורת הקבוצה. ‏בכנרת הכיר את רבקה וב - 1946 נישאו. רב היה אושרו בהיוולד בנו נתן. ‏

זמן רב נהג במכונית החצר באחריות ובמסירות רבה. במלחמת העצמאות מילא תפקיד חשוב בהיותו המקשר של הקבוצה עם החוץ תוך הסתכנות רבה.‏

בשש השנים האחרונות מילא תפקיד כמחלק המים האזורי בשדות הירמוך.‏ תוך כדי עבודתו זאת התחבב מאוד על ציבור המשקים בעמק בדאגתו ‏לחלוקה

ישרה של המים ובאחריותו למכון.‏ בבקרו במכון המבודד על חוף הירמוך מעל מוצבי האויב נפגע בכדור מעברו השני, נפצע קשה בטנו והוציא את נשמתו בבית-החולים פוריה.‏

 

בן 61 היה בנפלו.‏

הניח אחריו את רבקה אשתו ובן יחיד – נתן.‏