יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

ננולד ב - 1912 בלטביה בעיר רז'יצה למשפחה מסורתית. אביו פרנס את המשפחה ממסחר בבדים. 2 אחים ואחות היו לו, שהגיעו כמוהו לארץ.‏ בגיל 11 הצטרף לסיק עם שני אחיו לתנועת "השומר הצעיר נ.צ.ח" תפס עמדה ‏חשובה והיה מדריך לצעירים. לסיק היה מוכשר מאוד, ידע את השפה העברית ‏על בוריה, שבאותה עת נלמדה בביה"ס העממי ובתיכון. בסיום לימודיו נשלח ‏לאסטוניה להקים שם את התנועה והדריך שם.‏ בגיל 21 התגייס לסיק לצבא הלטבי. אחר כך נשאר וארגן קבוצות לעלייה ‏לארץ.‏

בשנת 1936 עלה לסיק לארץ לקב' כנרת, שם היו חבריו מקיבוץ רמת-גן. היה ‏פעיל מאוד בחיי החברה של הרמת-גנים, היה כותב בחרוזים, דואג לחיי ‏התרבות. בתחילה עבד בפרדס ובחליבה ברפת. לאחר זמן נכנס לעבוד בלול, ‏בו השקיע את רוב שנות עבודתו. היה הרוח החיה במדגרה הגדולה והתמחה ‏בענף הלול, שהיה מהחשובים בכנרת. עם סגירת הלול נכנס לעבוד ב"חופית".‏ גם כאן התמחה והתמיד עד יום מותו.‏

ב - 1939 נשא לסיק את בתיה לאישה, שהייתה חברת התנועה, בעלת ערכים ‏ומוטיבציה קבוצתית, אתה הקים בכנרת את משפחתו. 4 בנים נולדו להם כאן. ‏לסיק תמיד היה עסוק בפעילות מפלגתית והחשיב את החינוך הציוני, השוויון ‏וההסתפקות במועט.‏

בין 1947 - 1950 הדריך קבוצת נוער מקפריסין, שהקימו את קיבוץ האון.‏ 

ב - 1975 שיכל את בנו גדי ז"ל, שנהרג בשירות המילואים במטוס הרקולס בסיני. האסון גרם לו להתכנס בעצמו ולתמוך בבתיה ובנכדיו.‏

ב - 1996 נפטרה בתיה אשתו לאחר מחלה קשה. לסיק המשיך להיות מוקד ‏בריכוז המשפחה. למרות מצב בריאותו הקשה המשיך לתפקד בבית המשפחה ‏בעצמאות ככל יכולתו עד הרגע האחרון.‏

לסיק היה איש נעים הליכות בעל חוש הומור שופע, הרבה לפרסם חמשירים ‏ופיליטונים, שנקראו במסיבות ובעלוני כנרת. היה איש אשכולות, איתן ‏בדעותיו, חי על פי ערכיו בלי פשרות.‏

השאיר אחריו 3 בנים - נחמיה, שאול ואליהו, את כלותיו, 15 נכדים ו - 2 נינים.‏