יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

נולדה בעיירה רומני, בפלך פולטבה שבאוקראינה-רוסיה. האב היה סוחר ‏תבואות ועצים בקנה-מידה גדול.‏

המשפחה הייתה אמידה ועשירה. 9 ילדים היו, 7 בנות ו - 2 בנים.‏

ב - 1917, בפרוץ המהפכה הבולשביקית, עברה כל המשפחה לסן-פטרסבורג. ‏שם הצטרפה מירה לתנועת הנוער הציונית צ.ס. (ציונים סוציאליסטיים), שם ‏פגשה את זרח שפלן כשהייתה בת 16, ולימים נישאה לו.‏

מירה נאסרה עקב פעילות ציונית על ידי השלטון הקומוניסטי ונשלחה לסיביר ‏‏(מזרחה להרי אורל). במסגרת הסכם עם סטאלין הוחלף המאסר בעלייה ‏לארץ. בגלל הציונות נאסר גם זרח על ידי השלטון החדש ונשלח לטשקנט. ‏בתוקף אותו הסכם עם סטאלין עלה לארץ והגיע ישירות לכנרת.‏

ב - 1928 עלתה מירה לארץ, שנה חייתה בתל-אביב הקטנה והייתה מבקרת ‏את זרח בכנרת.‏

ב - 1931 התקבלה מירה לחברות בכנרת, נישאה לזרח והקימו בכנרת את ‏ביתם.‏

ב - 1934 נולד בנם היחיד יצחק, על שם אחיה הבכור, שהיה עילוי ונפטר ‏ממחלה בגיל צעיר. מירה הצטרפה לעבודה בכרם עם זרח, שהתמסר לענף ‏הכרם כל חייו.‏

היא התמידה בכך 33 שנים, גם כשעסקה בעבודות אחרות (בעיקר בנוי) או ‏בלימודים. הקפידה לבוא לעונות הבציר ולהצטרף לצוות הכרם.‏ באריזת הענבים התמידה ממש עד שנותיה האחרונות.‏

בשנים 1947 - 1950 הייתה מורה ומדריכה של חברת הנוער "מעוז" (ילדים ‏ניצולי שואה), ושימשה להם כאם.‏ שנים רבות נשמר הקשר ביניהם. ב - 1952 שימשה מורה ומדריכה לחברת ‏הנוער "להב".‏

ב - 1955 אושרו לה לימודים באוניברסיטה. היא יצאה לירושלים ושילבה שם ‏עבודה בלימודים וקיבלה תעודת בוגר אוניברסיטה בספרות.‏

מירה בעלת רגשות עזים, התפעמה מהנוף, מהארץ ומחיי הקיבוץ, התחילה ‏לכתוב שירים, שהתפרסמו בכתבי עת וירחונים שונים.‏

ב - 1965 התפרסם ספר השירים שלה " על חודי כוכבים" בהוצאת "מחברות ‏לספרות".‏

ב - 1969 קיבלה פרס עידוד ליוצרים של המועצה האזורית עמה"י על ספר ‏השירים שלה.‏

ב - 1981 נפטר זרח בעלה באופן פתאומי, בביתם.‏

באמצע שנות ה - 80 נכנסה לעבוד במכבסה. כעבור זמן קצר, בשעת עבודה, ‏ניתק לוח גדול מהתקרה ופגע בה וגרם לה בזקנתה שבר גופני גדול, ממנו כבר ‏לא יצאה.‏

בשנותיה האחרונות התגוררה בבית-הדר ועבדה ב"הדרית".‏

במשך שנות חייה היו לה בכנרת ומחוצה לה חברות בנפש, ויוצרים שהעריצו ‏אותה, מנהיגי ציונות, סופרים, שחקנים ומשוררים, שבקשר אתם התמידה כל ‏חייה.‏

מירה הספידה רבים מהחברים הותיקים והצעירים שהלכו לעולמם, ידעה ‏לבטא כל אדם בייחודו ודמותו.‏

למירה הייתה משפחה גדולה של קרובים, שעלו מרוסיה במשך כל שנות קיום ‏המדינה והתיישבו בארץ.‏

חלקם היו פעילים בתנועה הקיבוצית, בממשלה, במדע, ברפואה, בהנדסה, ‏באדריכלות ועוד.‏

בעיזבון שנמצא בדירתה נמצאו שירים רבים, יומנים וכתובים שלה שלא יצאו ‏לאור.‏

השאירה אחריה את בנה יצחק ועמו טובה אשתו, את הנכד רענן ומשפחתו ‏ו - 2 נינים.‏