תאריך לידה: 22/05/1910 ט"ז אייר תר"ע תאריך פטירה: 28/12/1996 י"ח טבת תשנ"ז בן פסיה ובנימין בן 87 במותו. מקום לידה: פולין מקום קבורה: בית הקברות כנרת שורה: 58 מספר: 1 שנת עליה: 1946 קבוצת השתייכות: חברי כנרת
נולד בפולין בבירה קרקוב למשפחה דתית. במשפחה 5 ילדים, ישראל הרביעי ביניהם. 3 אחיות היו לו ואח. הם מתפרנסים מבית החרושת של המשפחה. ישראל למד ב"חדר" ובישיבה. בגיל צעיר עמד על דעתו, אבל המשיך להיראות כדתי.
הוא נתפס לקומוניזם והאמין בתורת טרוצקי.
כשפרצה מלחמת העולם השנייה, אמו, שהייתה נערצת עליו אמרה, שהגברים חייבים לעזוב. ישראל עזב הכל והגיע לרוסיה. יחד עם הנתינים הפולנים נשלח למחנות עבודה. בברית המועצות התאקלם מהר, מהיותה מוכרת לו בהאמינו בקומוניזם.
ישראל היה חזק ובריא ועבד בלי קושי ביערות. הוא חיכה שהמלחמה תיגמר במהרה כדי לחזור הביתה. אבל המלחמה התארכה והפולנים ששוחררו מהמחנות, נדדו ברוסיה והוא הגיע לסמרקנד. בנדודים ברוסיה הכיר את מרים. בתום המלחמה רצה ישראל לחזור לקרקוב לחפש את משפחתו.
מרים וישראל נרשמו כזוג ויצאו לפולין. בפולין מצא חורבן ושואה. וכך יצא עם מרים לארץ בדרכים ארוכות ומפותלות. הם הגיעו לארץ באוניית מעפילים ושהו חודש בעתלית.
ביוני 1946 הגיעו לכנרת עם קבוצת פרטיזנים, שכל חבריה באו מאירופה. היו להם כאן קרובים.
ישראל לא עבר הכשרה בחו"ל, ולכן הקיבוץ היה עבורו דבר חדש וזר. למרות זאת אימץ לעצמו את דרך החיים הקיבוצית, שעיקרה לעבוד במסירות ולחיות ביושר ובחברות. בכנרת הקים את משפחתו עם מרים, כאן נולדו שלושת ילדיהם.
ישראל עבד בבניין, בלול, בטיפול בזבל (שהיה מרכיב חשוב בחקלאות), במכבסה, ולבסוף נכנס לעבוד בחשמליה. למד את המקצוע ושנים רבות התמיד בעבודה זו ואף זכה לעבוד מספר שנים עם בנו בחשמליה. כשבריאותו התדרדרה חדל לעבוד והתקשה לחיות בלי העבודה.
היה איש משפחה חם ותומך, מסור לאשתו, לילדיו ולנכדיו. ישראל אהב אנשים, ידע להעריך אותם, היה בעל חוש הומור מיוחד, הרבה להתלוצץ ואף להתווכח על דעותיו. היה חבר נאמן שעזר תמיד.
השאיר אחריו את אשתו מרים, את בניו מיכאל ובני, הבת אימי, כלות ו – 5 נכדים. |