קבוצת כנרת עמוד הבית  |  מה חדש  |  יצירת קשר


אודותענפיםקהילהפנאי פלוסיזכורגלרייהתגובות









שם:
שנת לידה:
שנת פטירה:





א ב ג ד ה ו
ז ח ט י כ ל
מ נ ס ע פ צ
ק ר ש ת






אליעזר בן-נבט


תאריך לידה: 01/06/1927 תרפ"ז
תאריך פטירה: 13/05/1948 ד' אייר תש"ח
בן לאה ורוטשילד בנווט - בן-נבט
והוא בן 21 במותו.
מקום לידה: תורכיה
חלל מערכות ישראל.
מקום קבורה: קיבוץ חולתה  
שנת עליה: 1945
נסיבות נפילה לחיל: נפל במלחמת השחרור בקרב נבי-יושע
קבוצת השתייכות: חברי כנרת



נולד בתורכיה למשפחה ציונית. עלה לארץ בסוף ינואר 1945 במסגרת עליית ‏הנוער וקיבל את הכשרתו בכנרת בחברת "יציבים". בבואו אלינו התבלט ‏אליעזר בתפיסת חיינו, בידיעת השפה ובחיצוניותו הנאה גבוה, חסון, שופע ‏עלומים ומרץ. השקיע את כל מרצו בליכוד החברה, הופיע כדברה ועמד ‏בתוקף על תביעותיה כלפי המשק. את זמנו הפנוי הקדיש לפיתוח הספורט ‏בחברה. נשלח לקורס מם-כפים בגדנ"ע. בשובו נתמנה בתפקיד זה בחברתו ‏ומילאו בנאמנות ובאחריות.‏
לפני תום מועד הכשרתו בעליית הנוער התגייס לפלמ"ח והיה בין כובשי ‏טבריה, צפת (שם נפצע והמשיך בקרב), עין-זיתים, סאסא ונבי-יושע ("מצודת ‏כח"). יום אחרי כיבוש נבי-יושע נפגע מפגז בודד, שחדר לחדרו, ובו במקום ‏הרגו.‏
בכנרת עבד במספוא והתחבב מאוד על החברים שעבדו אתו. התערה בחברה ‏ונשא את דינה, בת כנרת לאישה. יום לפני נפילתו נולד לו בן, אליעזר התכונן ‏לרדת לטבריה לבקר את אשתו ואת בנו הרך הנולד, אך לא זכה לכך.‏
היה ישר בהליכותיו, וחבריו חיבבוהו על כך. חברות ורעות היו מתכונותיו. ‏היה בעל אומץ-לב מיוחד במינו עד כדי סיכון עצמי.‏
בן 21 היה בנפלו. הובא לקבורה בקיבוץ חולתה.‏
הניח אחריו את דינה אשתו ובן – עציון.‏



אליעזר בן-נבט - ספר מבקרים הוסף הודעה לספר המבקרים

עציון בן-נבט

 כשמדברים איתי על אבא אליעזר מיד "קופצת" תמונתו – בחור גבה קומה ויפה, מחזיק חרמש ביד ותחושת ההחמצה שלא זכיתי לראותו והוא לא זכה לחבק אותי עם לידתי.

תכונותיו –  על פי הסיפורים ששמעתי מהמשפחה והחברים שעד היום נמצאים איתי בקשר – אליעזר היה דמות של מנהיג שהוביל את חבריו גם בכנרת וגם בפלמ"ח והיה מושא להערצה.

אם היה בחיים – אני מאמין שאליעזר היה בוחר לחיות בכנרת עם דינה אהובתו ולהם (בדמיון) חמישה ילדים ונכדים ומאחוריו תפקידים רבים שעשה למען כנרת.

משמעות הזמן אני מרגיש שהפסדתי אבא נפלא. למרות שלא זכיתי להכירו, הזמן לא מקהה, אך העובדה שזכיתי להקים משפחה שהיא שלי, גדולה ונפלאה, חמישה ילדים ונכדים – כל אלה הם נחמה פורתא ומרחיבים ומחממים את ליבי.

לצערי לא זכיתי לצבור זכרונות מאבי שנהרג יומיים לאחר הולדתי, בהתקפה האחרונה בנבי יושע. אני מתנחם בעובדה שאליעזר זכה לשמוע שנולד לו בן- אני.


עציון בן-נבט