תאריך לידה: 01/06/1890 תר"ן
תאריך פטירה: 24/11/1913 כ"ד מרחשון תרע"ד
בן ולייב
והוא בן 23 במותו.
מקום לידה: פולין
חלל מערכות ישראל.
מקום קבורה: נקבר במקום הרצחו בדרך לביתניה .
שנת עליה: 1907
נסיבות נפילה לחיל: נרצח על ידי ערבים בשדה מאחרי מחרשתו
קבוצת השתייכות: חברי כנרת
נולד בוארשה. גדל בבית הורים אדוקים. היה נער יפה להפליא, טוב-לב ועדין-נפש. בגיל צעיר יצא לעבודה כעוזר בבית מסחר לבדים, אך לא הסתגל לחיי מסחר. ארגן בוארשה מטבחים זולים לפועלים והייתה לו השפעה רבה על בני נוער עובד. סמוך למהפכה הרוסית הראשונה היה בין מארגני הקבוצה "ארבעטער-ציוניסטן" ומפעילי ההגנה העצמית היהודית בימי הפרעות
ביישובים השונים. בימי משבר אוגנדה היה בין מייסדי "פועלי ציון", ששמו את הדגש בעלייה לארץ לשם הגשמה עצמית. באחת האסיפות נעצר על ידי המשטרה הצאריסטית ואחרי חודשי מאסר ארוכים הוגלה לסיביר. משם ערק וב – 1907 עלה לארץ.
תחילה עבד בפתח-תקווה, ואחר-כך עבר לחדרה והצטרף ל"קבוצת עבודה", שנוסדה ע"י "השומר". עבד בכריתת עצים והיה הרוח החיה בין "אנשי היער".
דוד שמעוני, שגם הוא היה בין "אנשי היער", הקדיש את יצירתו "ביער חדרה" ל"נשמת יוסף זלצמן". לאחר חיסול הקבוצה ע"י "השומר" עבר זלצמן לחוות כנרת. כאן נקשר אל ברל כצנלסון, שעשה עליו רושם עצום בזמן היותו במרכז השביתה הידועה נגד מנהל החווה ברמן. ב – 1911 חזר לוארשה להתייצב לצבא, כדי לפטור את הוריו מתשלום קנס. היה בדעתו לערוק ולחזור לארץ,
אך בינתיים שוחרר מהצבא בגלל איבוד אצבע מידו בזמן אימונים בנשק.
עם שובו לארץ התקרב ל"קבוצת בנציון", שעבדה באותה עת בסג'רה. הוקסם מאישיותו של בנציון והלך עם קבוצתו לכפר אוריה. עבד בסיקול אבנים, בעקירת שיחים ובהכשרת אדמה לחרישה ולזריעה. נמשך גם לרכיבה, לשמירה ולהגנה. זלצמן היה בין 13 החברים, שבאו לכנרת ושהניחו את היסוד לקבוצה ביום ב' חשוון תרע"ד.
כשלושה שבועות לאחר מכן, בהיות זלצמן בשדה אחרי יום עבודה בחריש, ארבו לו ערבים, ירו בו ופצעוהו בבטן. זלצמן עוד הספיק לירות בהם ב"בראונינג", שהיה אתו. השודדים מיהרו לקחת אתם זוג פרדות ונמלטו לעבר-הירדן. כשהביאו את זלצמן לחצר היה עדיין בהכרה מלאה. אך בחצות הלילה הוציא את נשמתו. למחרת הביאו אותו לקבורה במקום בו נפצע והוא
בדרך לביתניה. חבריו עקרו את הסדרייה, שמאחוריה הסתתרו הרוצחים, נטעו עץ מצל על קברו והניחו אבן מצבה מעמוד שיש עתיק. ליד קברו נטעה במשך הזמן שדרת זיתים, המכונה "מדרון זלצמן".
זלצמן היה חבר מסור וחביב על כל מי שהכיר אותו. כששכבו חולים בקדחת היה מטפל בהם באחווה וברוך. במכתבו האחרון לחבר נעורים הביע אושרו על שחזר להתנחל בנוף כנרת, שכה אהב, וציין "פתחתי דף חדש בחיי". לחבריו מנוער, שעדיין התלבטו בדרכי חייהם בגולה, קרא לבוא בעקבותיו.
בן 23 היה בנפלו, והיה הקורבן הראשון של קבוצת כנרת.
בתשכ"ד, במלאת חמישים לנפלו, הופיע ספרון לזכרו ע"י המרכז החקלאי וקבוצת כנרת.
|
יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש
