יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

נולד בעיירה דולהינוב שברוסיה הלבנה. אביו עסק במסחר.‏ צבי קיבל חינוך ציוני ולמד בבית-ספר עברי תיכון. עם סיום הלימודים עבד ‏שנים אחדות כמנהל חשבונות בבית מסחר. במלחמת העולם השנייה, בימי ‏הכיבוש הגרמני, היה עם משפחתו בגטו ועבר דרך כל שבעת מדורי הגהנום. ‏ברח ליער (1942), הצטרף לפרטיזנים והשתתף בכמה קרבות בהצטיינות (היה ‏פעיל בחבלה). בסוף 1943 הוטל עליו יחד עם עוד 9 פרטיזנים תפקיד אחראי ‏וקשה להעביר כ – 200 יהודים, זקנים, נשים וטף – דרך החזית לרוסיה.‏

היה עליהם לעבור ברגל מרחק של כ – 1000 ק"מ דרך ביצות ויערות. על צבי ‏הוטל לדאוג למזונם ולהגנתם. לאחר שבועות של סבל רב הצליחו להגיע ‏למטרתם וניצלו מהשמדה. צבי נשאר ברוסיה ועבד זמן-מה בקולחוז. התגייס ‏לצבא האדום, אך כשהתארגן הצבא הפולני ברוסיה עבר צבי אליו. השתתף ‏בקרבות ועלה לדרגת קצין.‏

בגמר המלחמה החליט לפעול לשם עלייתו ארצה. בדרכים קשות הגיע ‏ללנדסברג שבגרמניה. שם הוטל עליו להיות מורה לעברית לפרטיזנים ‏חלוצים, וצבי מילא את תפקידו בשמחה ובמסירות. לאחר זמן קצר יצא ‏בראשם לארץ. בדרך נפגשו עם קבוצות פרטיזנים אחרות והתאחדו. צבי נבחר ‏כמדריך לקבוצה המאוחדת והגיעו ב – 1946 לארץ ולכנרת. כאן הוסיף להיות ‏הרוח החיה בקבוצתו.‏

בכנרת התערה, נשא אישה ובנה את ביתו. עבד בענף התמרים והיה פעיל ‏בהגנה. במסיבות חברתיות היה מנעים את הציבור בשירת סולו עריבה. אחרי ‏הכרזת המדינה השתתף בקרבות בצמח ונפל בקרב על המשטרה ב – 18 במאי ‏‏1948.‏

הובא לקבורה בקבר האחים שבחלקה הצבאית בדגניה א'.‏

בן 29 היה בנפלו.‏

הניח אחריו את אסתר אשתו ובת – דינה.‏