יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

נולד בעיר ריגה שבלטביה. הוריו בני המעמד הבינוני, גידלו 11 ילדים. האב ‏פרנס את המשפחה בהיותו סוחר עצים לבנין. שייקה, התשיעי מבין הילדים, ‏למד כמוהם בבית-ספר יסודי ותיכון ברוסית, אבל היה היחידי מכל בני ‏המשפחה שהצטרף לנצ"ח - נוער צופי חלוצי.‏

כשהיה בן 19, יצא להכשרה ולמד בבית-ספר חקלאי ליד ריגה עד גיל 21, שם הצטרף ל"שומר הצעיר", ועם תום ההכשרה הכין עצמו לעליה לארץ.‏ ב - 1932, עלה לארץ עם חלק מחבריו להכשרה, במסווה של שחקני המכבייה שהתקיימה באותה שנה. הם הגיעו לקיבוץ "רמת-גן", שהוקם ע"י חבריהם מנצ"ח - השומר הצעיר. הם עיבדו שם גן ירק, ובייחוד עשו עבודות חוץ ובניה באזור.‏

ב - 1934, הגיע שייקה לקב' כנרת עם האיחוד של קיבות רמת-גן. בתחילה יצא לשנה לעבוד במפעלי ים-המלח, אחר-כך עבד במחצבה של כנרת. כשנסגרה המחצבה, נכנס שייקה לעבוד בענף הבננות של כנרת, בו עבד למעלה מ - 45‏ שנה והיה מקצוען בו.‏

בכנרת הכיר את גיטה בלוך, גם היא חברת הכשרת השומר-הצעיר, והקים איתה את ביתו. נולדו להם 4 ילדים, אותם גידלו לתפארת.‏

ב - 1948, במלחמת השחרור, השתתף בקרבות ההגנה על עמק-הירדן, והיה בין הלוחמים שעצרו את הטנק בדגניה.‏

הוריו וחלק ממשפחתו נספו בשואה, חלקם נשארו לחיות ברוסיה.‏

שייקה היה מעורב בחיי החברה והמשק, היה חבר ברוב הוועדות, וגם כיהן בוועדת-המשק, התמסר במיוחד לוועדת הצריכה, שדאגה לרווחה הפרט בקיבוץ. היה איש תנועה בעל הכרה, השתתף בכנסים ונהג להתבטא בעיתונות ובעלון הקיבוץ.‏

כשעזב את ענף הבננות, הקים את משרד התקציבים האישיים, בו עבד כמעט עד יומו האחרון. ‏

שייקה היה איש משפחה מסור, דאג וטיפח עם גיטה את הילדים והנכדים.‏

השאיר אחריו את גיטה אשתו, את הבן - זאביק, את הבנות - דרורה, הדסה וחנה'לה, איתם כלה, חתנים ו - 10 נכדים.‏