יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

נולד בעיר וילנה, שנקראה גם – ירושלים ד-ליטא, בבית מסורתי אך לא אדוק ביותר. האב עסק בגילוף אומנותי בעץ, בפיסול קישוטי ממלט וגבס על בניינים. החזיק גם בית-מלאכה עם פועלים. לאם הייתה מתפרה עם מספר תופרות.‏

זאב היה הבן השני במשפחה, רחל אחותו הבכירה וראובן – הצעיר.‏ הבית היה ציוני, זאב למד בגימנסיה העברית – הראשונה מסוגה בגולה.‏

הוא היה בוגר מחזור ב'. בשנת הלימודים האחרונה הצטרף להסתדרות ‏הצופים העברים שהקימו את "השומר-הצעיר". כהכשרה לעלייה לארץ, למד שנתיים נגרות בבי"ס מקצועי.‏

 

ב - 1926 (4 באפריל) עלה לארץ דרך ורשה, וינה וטריאסט, האונייה הגיעה ‏לחיפה, ומשם נסע ישר לכנרת, בה חייתה כבר מספר שנים אחותו רחל.‏

לאחר מכן, כשהגיעו חברי הכשרתו מוילנה, הצטרף אליהם להקים קיבוץ צעיר. הבדלים בהשקפות החזירו אותו לכנרת.‏ עבד ב"חצר" בענפים שונים, וב - 1929 עלה לכנרת על הגבעה עם הרפת.‏

 

ב - 1934 התחתן עם פניה גינזבורסקי, שהגיעה אף היא לכנרת בעקבות אחותה הבוגרת רחל ג. אחרי הנישואים עברו לחיות ברחובות. זאב עבד בבניין, היה שותף לבניין מכון זיו ומכון ויצמן. במאורעות 1936 עבד כמנהל עבודה בבניין נמל תל-אביב. בנו הבכור – רמי, נולד ב - 1935.‏

 

ב - 1938 חזר לכנרת עם משפחתו הצעירה. ובה חי כל שנותיו.‏

ב - 1904 נולדה בתו אראלה. בכנרת עבד בבניין ובנגריה, השתתף בבניין מושב "בית-יוסף".‏

ב - 1939 - מונה להיות חצרן בבית-החינוך המשותף בדגניה, לימד שם נגרות וגם עסק בניהול האדמיניסטרטיבי.‏

ב - 1942 חזר לעבוד בכנרת, הצטרף לפניה אשתו בעבודת הנוי, בעצים ודשאים רבים כיסה את הישוב על הגבעה. מונה לאחראי על תחנת הנוטרים והדריך חברי הגנה בטבריה.‏

ב - 1943 גמר את קורס המאז"ים בג'וארה ומונה מא"ז של קב' כנרת.‏

 

ב - 1946 נפטרה פניה אשתו בלידתה את ילדם השלישי, התינוק נפטר אף הוא, זאב נשאר אלמן עם שני ילדיו הקטנים.‏ במלחמת השחרור היה חבר מפקדת קב' כנרת והשתתף בכמה פעולות.‏

ב - 1950 ניהל את משרד ההובלה של עמה"י בחיפה.‏

ב - 1952 הצטרף למקימי ביהח"ר "ספן" למזוניט וצלוטקס. עבד ב"ספן" 10‏ שנים כמנהל כוח-אדם ואחראי על כמה מחלקות.‏

 

בשנת 1954 נשא את סולי ויניגר לאישה, והקים אתה ועם יצחק בנה את ביתו, נולד להם בנם נימרוד, 36 שנים קיימו משפחה מלוכדת ששמשה קן חם לכל ילדיהם.‏

 

ב - 1962 עזב את "ספן" ונכנס לעבוד במסגרייה בכנרת. כשהתרופפה בריאותו, היה מחלק הדואר והעיתונים, עשה זאת בדייקנות ושקדנות עד שהמחלה הכריעה אותו והוא רותק לביתו ולמיטתו. נפטר ב"בית-הדר", בו שהה בימיו האחרונים.‏

 

לזאב היו תחביבים ששקד עליהם בהתמדה והגיע להתמחות רבה אוספי הבולים והמטבעות שהשאיר, מרשימים עד היום, וגידול דגי הנוי באקווריומים היו לשם דבר בכנרת.‏

 

השאיר אחריו את סולי אשתו, ילדיהם רמי, אראלה, יצחק ונמרוד,‏

עמם כלות וחתן, 9 נכדים ו - 3 נינים.‏