יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

נולד בליטא, בוילנה. גדל בעיירה קטנה - סירוינט, במשפחה היו 12 ילדים ‏וליאון הילד ה - 10, האב - "רב, שוחט וסוחר מצליח".‏

בגיל 10 סרב ליאון ללמוד בישיבה ונשלח לבית דודו השען בעיירה קטנה. יחד ‏עם עבודות הבית הוא למד מהדוד את מלאכת השענות. 4 שנים חי אצל הדוד.‏ בגיל 14 ביקש ליאון מאביו לעלות לארץ ישראל. האב סרב וליאון נשלח ‏לדרום אמריקה, נער בן 15 בעל עצמאות רבה, פילס את דרכו בארץ זה ‏כשמקצוע השענות עוזר לו בעבודתו - 8 שנים אצל שען, בעיר טרינטה טרס, ‏ שבאורוגוואי.‏

ליאון עבר בעקבות חברים וקרובים לעיר הבירה מונטווידאו, כאן הכיר את ‏רבקה ויניצקי, ילידת פולין. הם נישאו, ובבית קטן שרכשו נולדו שני ילדיהם. ‏בעידודה של רבקה, פתח ליאון חנות לשעונים. הוא התקדם והצליח ועבר ‏לגור עם המשפחה ברחוב הראשי של מונטווידאו והעסק שלו התרחב.‏

ב - 1974 עלו רבקה וליאון חפץ לארץ, בעקבות משפחת בתם - פני סלומון, ‏ישר לקבוצת כנרת. את העסק במונטווידאו השאיר לבנו חיים, שלימים גם ‏הוא עלה לישראל.‏

חמישה חודשים ליאון עבד ב"חופית", עד שסידרו לו חדר ל"שעניה" - כאן ‏הפעיל את כל הכלים והידע שברשותו. במשך 22 שנים תיקן שעונים, רכש ‏והדריך חברים בנושא וגם קיבל עבודות מישובים בסביבה.‏

ליאון השתלב בחיי בית-הכנסת, היה בעל קול מיוחד של חזן, בחגים, ‏בר-מצוות ובשבתות היה קולו בוקע, היה בעל-תפילה. כל אלה למד בילדותו ‏בבית-אבא ושימר אותם כל חייו.‏

ליאון היה איש משפחה חם ומעורב. הוא הנחיל לבנו ולנכדיו את מקצוע ‏השענות והאהבה למזמורי בית-הכנסת. היה בעל חוש הומור וידע בדיחות ‏יהודיות באידיש ובספרדית. היה קפדן ומסודר מאוד, גם בביתו וגם בעבודתו, ‏התבלט בייחודו בחברה והצליח בקלות להשתלב בה, בשל מזגו הטוב והחברי.‏

בשנתיים האחרונות לחייו הכה אותו הגורל, כשבנו היחיד חיים, נפטר ‏ממחלה קשה. בריאותו התדרדרה, אך בכוח הטמון בו המשיך בעבודתו עד ‏יומו האחרון.‏

השאיר אחריו את אשתו רבקה, את בתו פני ובעלה שאול, את כלתו אשת בנו ‏ז"ל ואיתם 6 נכדים.‏