יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

חיים גינזבורסקי נולד באוקראינה, בעיר אוסטורג, למשפחה בת 5 ילדים. חיים, האמצעי ביניהם. האב היה סוכן מכירות של מכונות התפירה "זינגר" ובשל כך עשה מסעות ארוכים בכל רחבי רוסיה. כשהיה חיים בן 12, נפטרה האם. האב נשא לאשה את לנה, שהיתה מאד עדינה ואינטליגנטית ולא עסקה במשק הבית. את תפקיד האם לקחה על עצמה רחל, הבת הבכורה. בשל המצב

המשפחתי, המלחמות והמהפכה הרוסית, לא התאפשרו לחיים לימודים מסודרים. לקראת עלייתו ארצה, עבד בבית-דפוס.

ב - 1926, כשהוא בן 17, עלה ארצה עם ילדי המשפחה, ישר לכנרת, בה היתה חברה רחל, האחות הגדולה. חיים השתלב בעבודה וכעבור זמן השתלב בענף הבננות, שם התמיד שנים רבות. ב - 1937 נשא לאשה את שולמית, שהגיעה מתל-אביב.

ב - 1952 אימצו חיים ושולמית את אהוד, בן יומו, והמשפחה היתה מאושרת. ב - 1962 יצא ללמוד את נושא התברואה. שנים רבות היה התברואן של כנרת, במקצועיות. היה ידוע בעמק ובתנועה בעיסוקו זה. ב - 1965 נפטרה שולמית באופן פתאומי. חיים התקשה להתאושש ממכה זו. המשיך לבדו לגדל את אודי, ושימש סבא אוהב לנכדיו. ב - 1976 הלך לקורס צילום, ולמרות גילו, עסק בכך בכל שעות הפנאי שלו. חיים עסק בעיסוקים שונים - עבר קורס צבאי ושנים רבות היה אחראי על השערים בכנרת. בזכותו הותקן השער החשמלי הראשון בכנרת. פעל רבות להכנסת תור החברים לנסיעות לחו"ל; למד לנהוג ושימש רבות כנהג בהסעות החברים לת-לאביב בימי רביעי.

חיים היה איש מלא הומור. בחברתו, תמיד כולם צחקו. היה מחבר מלים וממציא מושגים, שנכנסו לסלנג של החברים. חלק גדול מה"לקסיקון" של כנרת הומצא על-ידו.

בשנת 1987, החליט לעבור לדירה מוגנת ב"בית הדר". עבר לאכול בו והסתגר בדלת אמותיו. יום יום התמיד לצאת לעבוד ב"הדרית", הכין שפע עבודות-יד יפות, וכך - עד יומו האחרון.

השאיר אחריו את בנו אודי עם אשתו מלכי ואיתם שלושת נכדיו.