יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

שלמה פלקון נולד בתורכיה, בעיר טוקט (קרוב לים השחור). אביו עסק במסחר בבשר ופירנס בכבוד את המשפחה. שלמה, הבן הבכור, התייתם מאמו בעודו צעיר, ואיתו התייתמו אחותו אחיו הצעירים ממנו. אביו נשא אשה שניה ונוספו למשפחה עוד שתי אחיות ואח. שלמה למד ב"איזמיר".

ב - 1933, בהיותו בן 14, עלה שלמה לארץ בעלייה בלתי-ליגלית, יחד עם אמו החורגת וכל אחיו. האב, שעלה זמן-מה לפניהם, קיבל אותם בארץ. הם התבססו בתל-אביב, המשפחה עסקה במסחר, בעיקר במסחר בבשר.

שלמה נשא את כוכבה לאשה (אף היא, מוצאה מתורכיה). נולדו להם שני ילדים מרים ואלי. מצבם הכלכלי היה טוב, שלמה אהב את העבודה ואת הארץ, הוא הרבה לטייל בה עם ילדיו. בעקבות ביקור קרובים בקיבוץ כנרת, החליט לשנות את מסלול חייו.

ב - 1956 הגיע עם משפחתו לקב' כנרת. כאן ביסס את חייו וכאן נולדה בתו הצעירה, אריאלה. בכנרת נכנס לעבוד בלול, שהיה ענף גדול ומכובד, השתלב מייד והתחבר אל הלולנים. עד מהרה היה לאיש מקצוע, שידו בכל.

כשענף הלול נסגר, עבר לעבוד באינסטלציה והקים שלוחה לשיקום ושיחזור חלקי צנרת וניפלים. עזר לחברים בפתרונות מקוריים, לפתור בעיות השקייה בענפים ובגינות הפרטיות. כש"חופית מטקות" התרחבה, עבר שלמה לעבוד עם החברים המבוגרים שאיישו את המפעל והיה אחראי על בדיקות איכות ומציאת פגמים בייצור, כשהוא מתקנם ומביאם ראויים לשיווק.

שלמה אהב לאסוף אגוזי פקאן, שנמצאו בשפע ברחבי המשק, והתמחה בפיצוחם כשהם נשארים שלמים. כשבריאותו התרופפה, המשיך לטפל בעצי הנוי והאגוזים, כל עוד יכול היה.

שלמה היה איש קפדן וחרוץ מאין כמוהו. אהב חברה ומשחקי חברה, במיוחד הצטיין בקלפים וב"שש-בש".

אהב את משפחתו והקדיש זמן רב לנכדיו, שהעריצו אותו.

השאיר אחריו את רעייתו כוכבה, את ילדיו - מרים, אלי, אריאלה ובני זוגם ואיתם 7 נכדים ו - 2 נינים.