יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

יהושע אשורי (אושרוביץ) נולד בליטה, בעיירה קטנה - גורז'ד, למשפחה בת 6 ילדים 4 בנים - 2 בנות, כשיהושע הצעיר בין חמשת אחיו. האב היה קצב וגידל בקר לבשר וחלב. רוב משפחתו נספתה בשואה. יהושע למד ב"חדר" עד גיל 14, אחר-כך למד עם מורים פרטיים.

ב - 1923 עלה לארץ, עבד במקומות שונים. היה פועל שכיר בדגניה ב', וכשעזב לטבריה, הזמין אותו חבר קב' כנרת להצטרף לעבודת הבנין של הבית הראשון על "הגבעה". אשורי נענה לפנייה. ב - 1929 הגיע לכנרת ונשאר כאן עד יום מותו.

ב - 1932 נשא את חייקה גולומב לאשה, כאן הקימו את ביתם ונולדו להם שתי בנות. אשורי עבד במקומות שונים גן-ירק, אורווה, מאפיה, נוי, למד ועסק בתיקון ממטרות, היה חצרן בבית-החינוך המשותף בדגניה, ועוד...

בעבודתו בנוי בכנרת, נטע בכל פינה במשק עצים. הביא את עצי הפקאן, המכסים את כנרת בצל ומהנים את האוכלוסיה באגוזים. עשה נסיונות לגדל שיחי קפה, כשיחי נוי.

במלחמת השחרור נשלח עם עוד חברים מקבוצת כנרת, לעזרת קיבוץ גשר.

,ב - 1970 נפטרה בתו הבכורה, אמירה, אחר לידה. לאשורי היתה זו מכה קשה אבל המשיך בחייו, כשהם מוקדשים לגידול הבת הקטנה של אמירה וטיפוח כל משפחתו שהתרחבה, נכדים ונינים.

בגיל מבוגר, כשיצא ממעגל העבודה, נמשך לצינורות, ברזים וממטרות שיצאו מפעולה, והפך אותם לחנוכיות, פמוטים ואביזרים אמנותיים. בחדר שבו אסף את כל עבודותיו - הקים פרוייקט לזכרה של בתו אמירה ז"ל.

בזקנתו חזר למקורות היהדות, היה פעיל בבית הכנסת בשבתות ובחגים, ואסף תרומות לקניית ספר תורה, שהוכנס לבית הכנסת בקבוצת כנרת.

בחמש השנים האחרונות לחייו, התגורר בבית-הדר וטופל במסירות על-ידי חתנו, דוד דסה.

אשורי היה איש נחמד, עם הומור שופע, ידע לספר סיפורים ואף כתב מדי פעם מזכרונותיו בעלון כנרת. אהב את כנרת ביתו ודאג תמיד ליופיה ולנקיונה. היה איש משפחה אוהב ומסור.

השאיר אחריו את חייקה אשתו, את בתו צביה ובעלה דוד ואת משפחתה של אמירה ז"ל, 8 נכדים ואיתם 15 נינים.