תאריך לידה: 01/11/1928 י"ח חשוון תרפ"ט
תאריך פטירה: 14/04/2008 ט ניסן תשס"ח
בן יונה ואהרון
80.
מקום לידה: תימן
שנת עליה: 1942
קבוצת השתייכות: חברי כנרת
אברהם נולד בתימן בעיר "צנעא", הוא היה בן הזקונים, היו לו 6 אחים בוגרים ואחות אחת.
האב היה סוחר מצליח בתימן והייתה למשפחה חנות גדולה, והם נחשבו למשפחה אמידה.
אברהם הצעיר, החליט לעלות לארץ ולהשתחרר מאחיו הגדולים.
בשנת 1942, כשהוא נער בן 14 החליט לעלות בגפו לארץ ברגל, דרך המדבר, הוא שרד את תלאות הדרך,הגיע לנמל "עדן", ומשם הגיע לפורט-סעיד, ומשם בספינה הגיע לנמל יפו, בארץ חלומותיו. באותו היום נסע לירושלים והגיע לבית דודו אחי אביו. בהמלצת בת-הדוד, ששימשה כאחות ב"שפיה". אברהם מצטרף כחניך לכפר הנוער "שפיה". יצר קשר עם דוד נוסף, שחי בתל-אביב בנווה-צדק.
ב"שפיה" למד והתחנך, משם הצטרף לשורות "ההגנה" ול-צ.ה.ל. עם פרוץ מלחמת השחרור, הוא משתתף בקרבות לטרון האכזריים, עם חטיבת אלכסנדרוני, אליה הוא שייך. אחיו הבוגר ממנו - מנחם, שהגיע לארץ, נלחם גם הוא בקרבות שונים, מאחד מהם הוא נעדר ואיש לא יודע את מקום קבורתו. האם ששמעה על כך בתימן, התמוטטה ונפטרה. לאחר מכן, עולה האב ושאר הילדים לארץ.
עם סיום מלחמת השחרור, הגיע אברהם לתל-אביב, לשכונת התקווה. שם הוא פגש את מזל בחירת ליבו, גם היא בת העדה התימנית. ובשנת – 1950, הם נישאו. בתל אביב נולדו להם שני בנים.
בשנת 1952, הם מגיעים עם ילדיהם לקב' כנרת. בכנרת הם בונים את ביתם, וכאן נולדים להם בן ובת. בביתם הם שמרו על הנוהג המסורתי המוכר להם מבית הוריהם, אברהם היה מבאי בית-הכנסת של כנרת. בביתם אירחו תמיד את בני המשפחה וחברים רבים, שנהנו ממאכלי תימן המסורתיים שהכינו, ומפירות עצי הפרי שגידל אברהם ליד ביתו.
בתחילה עבד אברהם בגן הירק עם מיכאליק, נעשה איש מקצוע בגידול ירקות, עד שחוסל ענף הירקות בקיבוץ. תקופה מסויימת עבד ברפת, אחר-כך השתלב בעבודה במסגריה. היה נהג חצר ועובד הנוי בבית-ירח, היה אחראי על בריכת השחייה. שנים אחדות עבד בנוי בכנרת, היה אחראי על קציר הדשאים והמקצרה.
בשנתיים האחרונות לחייו, בריאותו התדרדרה, עד שחדל לעבוד. אבל המשיך לטפח את סביבת ביתו ושנים רבות סיפק אתרוגים תימניים לסוכות הילדים והחברים בכנרת, אשר גידל ליד ביתו.
ילדיו שבגרו מצאו את אושרם מחוץ לקיבוץ, המשיכו לפקוד את ביתם של מזל ואברהם, הבית נשאר מרכז המשפחה, וקשריהם אל אברהם היו מתמידים תמיד. גם קשריו עם אחיו היו אמיצים. הוא נהג לקחת את ילדיו אליהם בחגים, כדי לחגוג לפי מסורת המשפחה כהלכתה. אברהם ניסה עד יומו האחרון להיות מכניס אורחים ולשמור על מסורת ישראל.
השאיר אחריו את אשתו מזל, את ילדיו – אהוד, גבי, רוני, אורית ובני זוגם. ו- 13 נכדים. |
 |
|
יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש
