יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

נולדה ברז'יצה (לאטביה) במשפחה עמלה, סיימה גימנסיה רוסית לבנות.‏ רוח ההתבוללות ששררה בגימנסיה לא דבקה בסוניה, וזו הגיעה לשורות השומר הצעיר – נצ"ח. על אף התנגדות ההורים, שהטילו ספק בכוחותיה ‏וביכולת הסתגלותה לחיי עבודה קשים, יצאה סוניה להכשרה חלוצית בחווהחקלאית שליד ריגה, ובה עבדה כשנה וחצי. עלתה לארץ ב - 1933 והצטרפה ‏לקיבוץ השומר הצעיר – נצ"ח ברמת-גן. בזמן האיחוד עם כנרת הגיעה ‏גם סוניה הנה.‏

 

שנים רבות טיפלה במסירות ובחדווה בילדים. בשנותיה האחרונות עבדה כמסייעת לרופאת השיניים. הייתה גם פעילה בוועדת הבריאות. זמן ממושך קיננה בה מחלה אנושה, אך סוניה לא הייתה מתייחסת אליה בדאגה יתרה.‏לא נענתה להצעות על סידורה בעבודה מתאימה יותר למצב בריאותה. עד ימיה האחרונים, בטרם נלקחה לבית-החולים שממנו לא חזרה, לא אבתה לוותר על השתתפותה באסיפה של הקבוצה. מעולם לא נטשו אותה רצון ‏החיים והאמונה בהם. כחודש ימים נאבקה נואשות עם מר גורלה עד ‏

שהוכרעה.‏

 

עוד מימיה הראשונים בתנועה נתגלתה ברוחה השקטה, בצייתנותה ‏ובהתמדתה להשתתף בכל הפעולות החברתיות. אף כי לא הייתה מביעה ‏בפומבי את דעותיה הייתה מקשיבה לכול, ערה, שופעת מרץ וחדוות-חיים. ‏

הליכותיה היו מלוות בשמץ של גאווה, אך בלטה בפשטותה, בסבר פניה וביחסה החברי לכול.‏

 

בת 32 הייתה במותה.‏

הניחה אחריה את רפאל (פולקה) בעלה והבן – גיורא.‏