יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

בחצי השנה הראשונה בארץ, גרה המשפחה במחנה העולים בעתלית בתנאים קשים. שוש התינוקת חלתה בדלקת ריאות, ואושפזה בבי"ח בחיפה.  המשפחה עברה לגור בבית אבן ערבי בנס-ציונה.

אביה גויס לצ.ה.ל. שוש הקטנה, הועברה לירושלים מבלי ידיעת המשפחה. הם האמינו שהיא מטופלת ונמצאת בידיים טובות. רק כשחזר אביה מהמלחמה. הוא התחיל לחפש אחריה. חיפושים שנמשכו שנתיים, עד שנמצאה בבית"ח בעין-כרם, והוחזרה למשפחתה.

 

ב- 1952, עברה המשפחה לגור בשכונת פועלים חדשה בנס-ציונה. שכונה של קיבוץ גלויות. אביה של שוש התמחה ברצפות, ופרנס בכבוד את המשפחה. למשפחה נוספו בארץ עוד בת ושני בנים. בחצר הבית הגדולה ניטעו עצי פרי, ויונה אם המשפחה, הפכה אותה למרכז חברתי של השכונה. בחצר הם בנו טבון לאפיה. גידלו בה ירקות, עזים ותרנגולות שסיפקו מזון לבני המשפחה.   שוש הייתה ילדה שובבה וחולמנית, בגיל חמש כבר ידעה לקרוא, והייתה מרכזת את ילדי השכונה לשמוע סיפורים ואגדות.

 

ב- 1967, סיימה את לימודיה בבית-הספר התיכון, ובניגוד לנוהג הדתי ורצון אביה, התגייסה לצבא. היא הצטרפה ל"גרעין סער", שאמור היה להשלים את קיבוץ עין-גדי. היא מקבלת על עצמה להדריך בקן של הנוער-העובד והלומד בטבעון. בסיום שנת ההדרכה, היא מצטרפת לגרעין שנמצא בסוף השרות שלו בכנרת, שהייתה המאמצת של קיבוץ עין-גדי.

לשוש היו תכניות, ללכת ללמוד באוניברסיטה עם סיום השרות הצבאי.

 

ב- 1968, כשהיא בת – 20, היא נישאת לרפי שץ, מבני כנרת. הם מקימים את משפחתם כאן, נולדו להם חמישה ילדים. שלושה בנים ושתי בנות.

ב- 1973, כשהיא אם לשני ילדים ותינוקת, היא יוצאת ללימודי הוראה באורנים לשלוש שנים. הייתה מורה מיוחדת בגישתה לילדים ולחומר הלימודים. לימדה בבית-החינוך בדגניה ובבית-הספר בכנרת.

ב- 1979, יצאה עם רפי להפלגה לאוסטרליה למשך מספר חודשים.

כשחזרה, עבדה במשק-הילדים, וטיפחה אותו ואת היחס לבעלי-החיים  שטופחו בו. תוך שהיא המשיכה להכשיר עצמה לעבודה זו. שוש לא הרפתה מלימודים כל חייה, למדה נושאים שונים, תוך מילוי עבודה ומשימות בכנרת ביתה.

שנתיים הייתה מדריכה בחברת בית-ירח.

אחרי שחלתה, עבדה מספר שנים בארכיון, ניסתה את כוחה באפית עוגות ולחמים במטבח.

36 שנים חייתה שוש בכנרת, בה פעלה גם מחוץ למקומות עבודתה, בהכנת חגים ואירועים, טיולים וארוחות בצוותא.

בגיל צעיר מדי חלתה במחלה קשה, באומץ ובגיוס כוחות עם תמיכה משפחתית אוהבת, נשאה את ימיה עד תומם. 

 

השאירה אחריה את רפי בעלה, ואת ילדיה – זמיר, אסף, רותי, רן וליאור.