תאריך לידה: 15/04/1922 י"ז ניסן תרפ"ב
תאריך פטירה: 14/04/2006 י"ז ניסן תשס"ו
בן חנה ויצחק
84.
מקום לידה: מושבת כנרת
קבוצת השתייכות: חברי כנרת
שוקה נולד במושבה כנרת, הוריו היו מראשוני המתיישבים ומקימי המושבה.
גדל עם כל ילדי המושבה הקטנה, בתנאים הקשים שהיו נחלת הראשונים, היה שותף לחוויותיהם, וספג את רוח החלוצים מ"חצר" כנרת השכנה. קיבל חינוך במוסדות החינוך הדלים שהקימו המתיישבים במושבה. הרבה לעבוד ולעזור במשק המשפחתי.
עם בגרותו עזב את המושבה, ועם פרוץ מלחמת השחרור, התגייס לחטיבת אלכסנדרוני, השתתף בקרבות הקשים שעברה החטיבה,
בתום המלחמה, חזר לבית הוריו במושבה, ועבד במשק המשפחתי.
בשנת - 1954, נענה לקריאת בן-גוריון, ויצא להדרכה במושב "מרגליות" שבגליל.
בשנת 1958, נשא לאישה את חיה אלחונס, בת קיבוץ כנרת. בנה את ביתו אתה בקיבוץ, כאן נולד בנם, ובתם שנפטרה כשהיא תינוקת. שוקה אהב את חיי הקיבוץ, ונשאר לחיות בו מתוך הכרה בדרך החיים השיתופית.
בכנרת עבד בענפי משק שונים, עבד במכון הבננות ב"צמח". ובשנות השישים המאוחרות, נכנס לעבוד בנוי בכנרת, שנים רבות עבד עם מכסחות הדשאים והיה אחראי לתקינותן, עבודה שהייתה כרוכה ברעש נורא ובתקלות טכניות רבות. היה דמות פעילה בין החברים, היה בוועדת בריאות שנים רבות וליווה חברים בחוליים. לימים חנך וטיפח באופן אישי ילדים נזקקים מהסביבה.
לשוקה היה קול טנורי יפה, הוא אהב לשיר, היה מראשוני משתתפי מועדון הזמר של עמק-הירדן, היה שותף בחיי התרבות של כנרת, בחוגים, במקהלה, בחגים, והיה דמות דומיננטית בין החברים. עם פתיחת "ביתנו" (בית-אולפנה לקשישי העמק), הצטרף שוקה לפעילויות בו, במיוחד התמיד שנים רבות כזמר במקהלת "ביתנו".
בשנת 2002 נפטרה חיה אשתו, כבר מספר שנים קודם לכן, מצבו הפיזי נעשה קשה, והוא וחיה אישתו עברו להתגורר בבית-הדר. ניסה לא להכביד, והרבה לצפות בטלביזיה. כך עד יום מותו.
השאיר אחריו את בנו היחיד – ניר. |
 |
|
יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש
