יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

נולדה בעיירה על יד לובלין (פולין). הוריה עסקו במסחר. עליזה למדה בבית-ספר מקומי, ולאחר זמן הצטרפה לתנועת נוער ציונית "החלוץ הצעיר".‏

הייתה פעילה בתנועה זו ובהגיעה לגיל 18 יצאה להכשרה לקראת עלייה לארץ.‏ בשל ההגבלות בעלייה, ששררו באותה תקופה, נאלצה עליזה לשהות בהכשרה ‏תקופה ממושכת, ורק בגיל 24 עלתה ארצה (1936).‏

 

עליזה הצטרפה יחד עם חבריה לעלייה לקבוצה ישראלית של תנועת ‏"החוגים", שעבדה במושבה רעננה והיוותה גרעין לקיבוץ בעתיד. שם הכירה ‏את ישראל, נפרדה מהקבוצה ונישאה לו. הזוג נשאר לגור במושבה, ושם ‏נולד הבן הבכור – משה. עם קריאת המרכז החקלאי למחוסרי העבודה ‏בתקופה ההיא במושבה לעבור "מן העיר לכפר" נענתה לה גם משפחת גרינר,‏

אף-על-פי שלא סבלה מחוסר עבודה, וב - 1940 הגיעה לכנרת. כאן נקלטה ‏עליזה יפה וכעבור זמן נתקבלה לחברות (תש"ה – 1944).‏

 

בשנים הראשונות בכנרת עבדה עליזה בבישול, אחר כך טיפלה שנים בחברות-‏נוער ושימשה כמקשרת ומטפלת במחלקות נח"ל ובקבוצות שונות של ‏תיירים.‏ כל זאת עשתה ביעילות ובנאמנות. עליזה השתתפה גם בוועדות שונות ‏ועדת קשר עם החיילים, ועדת קליטה וועדת שיפורים. בתקופה האחרונה ‏עבדה בחדר האוכל. אהבה את עבודתה, את ביתה ואת הקבוצה כולה. נפטרה באופן פתאומי.‏

 

בת 61 הייתה במותה.‏

הניחה אחריה את ישראל בעלה, בנים – משה ויגאל, בנות – צילה ויוכבד,‏ ואתם – שני נכדים.‏