תאריך לידה: 16/12/1941 כ"ו כסלו תש"ב
תאריך פטירה: 11/10/2005 ח תשרי תשס"ו
בת רגינה ויוסף דלל
64.
מקום לידה: עירק
שנת עליה: 1951
קבוצת השתייכות: חברי כנרת
שולה נולדה בעירק, למשפחה יהודית אמידה, שעסקה במסחר בבדים. למשפחה שמונה ילדים, שולה הייתה השביעית שביניהם. הבן הבכור ושלוש הבנות הגדולות, היו במחתרת הציונית והם עלו לארץ.
בשנת 1951, עלו לארץ ההורים עם ארבעת הילדים הקטנים, בעקבות הילדים הגדולים שגרו באזור חיפה. את רוב רכושם מכרו בחצי-חינם, ורק עם שתי מזוודות פח גדולות הם הגיעו ארצה. אחרי תלאות שהיו בדרך, הם עשו את הלילה הראשון בארץ בשער-העליה בחיפה בצריף פח עם עוד מספר רב של משפחות. למחרת הם עברו למעברת פרדס-חנה. שם קבלו בדון עם 5 מיטות. המזוודות הופכות לארונות, והם מארגנים חיי משפחה דחוקים עם קשיי חיים בארץ חדשה. הילדים הגדולים באו לבקר. כעבור זמן, אירגנו הילדים הגדולים פחון מרווח למשפחה בקרית-נחום ליד קרית-אתא, שם חיה המשפחה כשנה. שולה שהיא כבר בת יותר מ-10 נכנסה ללמוד בכתה ג' בפעם הראשונה בחייה. כשמחסלים את המעברה, המשפחה עוברת לחיפה, וחיה בדירה שכורה. במשך השנים התבססה בחיפה שם גדלה שולה ושם היה בית ההורים תמיד.
את ביה"ס העממי והתיכון, היא סיימה שולה בחיפה. עם הסיום התגייסה לצ.ה.ל.
בצבא הכירה את יוסי זמוצקי בעלה לעתיד. שולה הייתה מקפלת מצנחים, ויוסי היה בקורס מדריכי צניחה. הרומן פרח ביניהם, ועם השחרור מצ.ה.ל יוסי חזר לכנרת, ולאחר זמן שולה הגיעה אליו.
ב- 1942 הם נישאו, הקימו את ביתם בכנרת, כאן נולדו להם ארבעת ילדיהם, 2 בנים ושתי בנות. שולה התקבלה להיות המזכירה הראשית בבית-החרושת "ספן", שם עבדה במקצועיות שנים רבות, אחר כך הייתה מזכירה ב"חופית", ובסוף ימיה הייתה המזכירה של מסגריית הקיבוץ.
בשנים 1984 – 1987, היתה מרכזת הבריאות בקיבוץ. עשתה את התפקיד המורכב הזה כהלכה.
שולה הייתה אישה עדינה ונעימה, השתתפה בחיי התרבות של הקיבוץ, אך רב מעייניה היו טיפוח המשפחה עם יוסי.
בפברואר 2005, נפטר יוסי בעלה באופן פתאומי, הייתה זו בשבילה מכה קשה, וזמן קצר לאחר מכן, נודע לה על מחלתה הקשה. מצבה התדרדר במהירות, וכעבור מספר חודשים נפטרה אף היא.
דאגתה לילדיה לא חדלה עד יומה האחרון.
השאירה אחריה את ילדיה – שי, אלון, מאיה ואורית, ובני זוגם, ושלושה נכדים. |
יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש
