יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

נולד בעיירה קטנה פרייל שבלאטביה להורים אנשי עמל. בן זקונים היה להוריו ובן יחיד כשלפניו שתי אחיות בוגרות ממנו. היה מהפעילים בסניף השוה"צ נצ"ח. יזם עבודת תלמידים אחרי ימי לימודים למימון החזקת הסניף. כהכשרה לארץ עבד במנסרה. הואיל וההורים התנגדו לעלייתו, יצא ‏ לעבוד כדי להשתכר להוצאות הדרך לעלייה.‏ 

עלה לארץ ביום כ"ו אב תרצ"ה, 27 ביולי 1935. חבר כנרת מ - 1937. בכנרת ‏עבד בעגלונות, כן עבד בקבוצת בניין בנהריים, במחצבה, בתמרים ובבית ‏האריזה לתמרים. בשנים האחרונות עבד כנהג אמבולנס.‏ 

היה פעיל בהגנה, הדריך קורסים, שירת בחי"ש, בשמירה הגושית, בפלוגות ‏האש של וינגייט (1938) ובכל מקום שנקרא אליו. היה חלק בלתי נפרד מהנוף ‏הביטחוני של עמק הירדן וצפון הארץ. לפני מלחמת השחרור היה בין ‏הראשונים בפעולות מנע ותגמול, בהבטחת דרכים ובליווי שיירות. במלחמת ‏השחרור לחם כמעט בכל החזיתות בעמק. היה גם אפסנאי בבי"ס גושי ‏לאימונים.‏ יצא לעין גדי להדרכה בהקמת בית אריזה לתמרים (אוגוסט 1965).‏

חלה במחלה ממארת, נשא את סבלו בדומייה, ובכוח רצונו החזק המשיך ‏בעבודה. בשבט תשכ"ז שכל את בנו החייל דובי.‏ 

בן 57 היה במותו.‏

הניח את בלומה אשתו, שתי בנות – תחיה ונעמי, בן – יחזקאל, ואתם ‏ארבעה ‏נכדים.‏