יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

נולדה בווילנה ב - 1923. בנעוריה נקראה בשם רודקה. ביתה היה בית עממי ‏וחם. אביה היה חייט. רניה ואחיותיה היו תמיד מטופחות ומסודרות והיו ‏קשורות לבית. מגיל צעיר עזרו לאימא בכל עבודותיה. בשנת 1941, כאשר ‏הגרמנים כבשו את ווילנה, נשארה רניה עם הוריה, אף-על-פי שרבים מבני ‏הנעורים חבריה ברחו לרוסיה או הצטרפו לפרטיזנים להילחם.‏ הישארותה נבעה מקשריה וממסירותה להורים. כעבור זמן הושמדה כל ‏המשפחה בגטו. רניה החזיקה מעמד כל תקופת הגטו, ובנוסף על תקופה ‏

נוראה זו הייתה בין אלה, שלאחר חיסול הגטו נשלחו למחנה הריכוז ‏שטודהוף.‏ 

אחרי שחרורה ממחנה הריכוז על-ידי הרוסים, חזרה רניה לווילנה, ‏אולם שם מצאה בית-קברות גדול ולא נפש חיה אחת מבני משפחתה.‏ בתוך תקופה זו נפגשה רניה עם דוד ולאחר זמן נישאו. שניהם לא התחנכו ‏בתנועת נוער ציונית, לכן אפשר להסביר את ניסיונם למצוא את מזלם בברית ‏המועצות. שם נולדו אריה ויוסי.‏ 

ב - 1958 עלו ארצה והגיעו אלינו לכנרת. כאן מצאו את ביתם האמיתי.‏ רניה התגלתה כאישה טובה, כאם מסורה וכעובדת חרוצה. שנים עבדה ‏בבית-האריזה לתמרים, במסירות ובהתמדה עשתה את עבודתה.‏ גידלה וחינכה את ילדיה וכאן התגלתה בשמחת החיים שלה, בהומור מפולפל ‏ובהרבה צחוק טבעי. המשפחה הייתה בשבילה בראש סדר העדיפויות. הקשר ‏המשפחתי הודגש בתקופת מחלתה ביחסם של בניה ובטיפולם בה. 

רניה הוכרעה ממחלה ממארת.‏

הניחה אחריה את בעלה דוד, את ילדיה – אריה, יוסי ורבקה ואתם – 5 ‏נכדים.‏