יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

נולד בתחילת המאה בעיירה צ'וראקי, פלך ויטבק ברוסיה. המשפחה עקרה לעיירה דיסנה, שם שימש האב כשו"ב ורב. המשפחה הייתה ענייה ויהודה עזב ‏את הבית בגיל 15, עם אחיו שמואל המבוגר ממנו בשנתיים. הם עברו יחד את ‏כל מאורעות מלחמת העולם הראשונה, סבלו חרפת רעב ואף נאסרו ע"י ‏הרוסים שחשבום למרגלים. בנס נצלו חייהם והם שוחררו ממאסר בוילנה, ע"י ‏

דודם (אח אמם) שהיה מזכיר הקהילה היהודית בוילנה.‏שם הצטרפו ל"החלוץ" ועלו עם הקבוצה הראשונה לישראל. בשנת 1920 הגיע ‏יהודה לחופי הארץ. עם קבוצת ה"וילנאים" שאתם בא עבד כשנתיים ‏במקומות שונים בארץ, בכביש צמח-טבחה, הכשרת קרקע בהר כנרת, כביש ‏חיפה ג'דה, כביש עפולה-נצרת וכו'.‏

בשנת 1922 הוזמנה קבוצת ה"וילנאים" להצטרף לקבוצת כנרת ששכנה ‏ב"חצר" כנרת.‏ יהודה הצטרף אף הוא לקבוצה והיה חבר בה 5 שנים.‏

 

ב - 1927 נשא את תמר לאישה בחיפה, ויצא לחיים עצמאיים, הצטרף ‏למשפחתה של תמר כשעלו למושב עטרות ליד ירושלים. עם פרעות 1929 ‏נרצח אחיה של תמר והם עוקרים לירושלים ומקימים בה משק חלב פרטי.‏ בשנת 1931 הם מגיעים לרמת-גן, כאן הם מקימים ביתם במשותף עם אחותה ‏של תמר, ומתפרנסים ממכירת תוצרת חלב. במשך 30 שנה מתמיד יהודה ‏בעבודה קשה זו של חלוקת תוצרת חלב לצרכנים, הוא בונה לו עם תמר בית ‏על מגרש שקנו ומפתחים עליו פרדס קטן.‏

יהודה מתחיל בשנת 1961 לעבוד במפלגת מפא"י, לימים מפלגת העבודה.‏בשנת 1976 חלתה תמר, יהודה מטפל בה במסירות לאחר כשנתיים היא ‏נפטרת. יהודה חוזר כמתנדב לעבודה במפלגה, ומצליח ברוחו הטובה למצוא ‏שפה וידידות עם כל הצעירים הסובבים אותו. בהיותו בן 80, הוא מביא לביתו ‏את עליזה סיגל אשר אהבה גדולה נרקמת ביניהם, הם חיים באושר והבנה ‏ועסוקים בבעיות המדינה והחברה סביב. בצלילות דעת והגיון הוא מנהל את ‏חייהם.‏

 

בתחילת נובמבר 1989 נופלת עליזה למשכב כשהיא חולה אנושות ומאושפזת ‏בבית-החולים תל-השומר. יהודה מקבל קשה את מחלתה, נמצא ליד מיטתה ‏כל יום כ - 12 שעות ללא מנוחה ואוכל, ביום העשירי למחלתה בעודו עוזר ‏לידה לקבל טיפול, נפל ומת מיתת נשיקה מבלי להתייסר.‏

 

לתמר וליהודה לא היו ילדים והוא מת ערירי, השאיר 3 אחים ואת

משפחותיהם ומשפחת שמואל אחיו שנפטר 5 שנים לפניו. בן 87 היה במותו.‏