יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

נולדה בעיירה רביני בלטביה כבת הצעירה במשפחה. לפניה נולדו בן ושש ‏בנות. המשפחה התפרנסה ממסחר בבדים עם הכפריים בסביבה.‏ לימודיה בבית-הספר העממי לא היו מסודרים ולאחר שסיימה אותם נסעה ‏לריגה, אל אחותה, ושם למדה תפירה והתחילה לעבוד לפרנסתה.‏ הבית היה בית דתי-ציוני ובת-שבע הצטרפה בגיל 16 לתנועת הנוער "השומר ‏הצעיר נצ"ח". בגיל 18 יצאה להכשרה בודדת ואחר כך להכשרה ‏בבלטאסמויז'ה. ב - 1934 עלתה לארץ והצטרפה ל"קיבוץ רמת-גן". עם "קיבוץ ‏

רמת-גן" הצטרפה גם בת-שבע לקבוצת כנרת.‏ בכנרת עבדה בעיקר כמטפלת ומבשלת. לאחר מלחמת השחרור הייתה ‏מחסנאית במחסן הבגדים לחברים ושם עבדה כשבע שנים. לאחר מכן נבחרה ‏להיות האחראית על מחסן בגדי הילדים ושם עבדה שנים רבות. השתלמה ‏בתפירה ועבדה בזה עד יומה האחרון.‏ בת-שבע הייתה אישה צנועה ושחקנית, מסודרת ושקדנית. אישה בעלת לב ‏

טוב ונכונות לתת סעד ועזרה לנזקקים. סבלה שנים רבות מכאובי גוף ונפש, ‏בעיקר לאחר נפילתו של בנה עזרא ב - 1963.‏

נקפד פתיל חייה בחטף (בתאונות דרכים) והיא בת 73.‏

השאירה אחריה את בתה שלומית ואת בנה נחום ואתם 7 נכדים.‏