תאריך לידה: 26/02/1915 י"ב אדר תרע"ה
תאריך פטירה: 21/06/1948 י"ד תמוז תש"ח
בת בתיה ובצלאל וואין
בת 33 במותה.
מקום לידה: לטביה
מקום קבורה: בית הקברות כנרת שורה: 9 מספר: 31
שנת עליה: 1935
קבוצת השתייכות: חברי כנרת
נולדה בדווינסק (לאטביה) במשפחה ציונית ענפה, אמידה ושומרת מסורת. בגיל צעיר הצטרפה לתנועת השומר הצעיר נצ"ח. סיימה גימנסיה עברית, בה לימדו גם מורים ארצישראליים, שחינכו את התלמידים לחלוציות והשלימו את מלאכתן של תנועות הנוער. בת זקונים הייתה להוריה. בילדותה לא הצטיינה בחוסן גופני, וחבריה לתנועה פקפקו אם בצאתה להכשרה תוכל לעמוד בעבודה הגופנית. אך בבוא המועד הוכיחה צילה את שאיפתה להגשמה, לא שעתה למשאלות האם ולאפשרויות להשתלמות בהשכלה או בציור ויצאה להכשרה חלוצית. שם עבדה במנסרה.
ביולי 1935 עלתה ארצה והצטרפה לכנרת שהייתה לה לבית. כאן השתרשה ובנתה את קן-משפחתה. הסתגלה לחיי עבודה, התערתה בענף הכרם ונקשרה אליו עד יומה האחרון. נתברכה בכשרון לצייר וחיבבה לצייר לעצמה ולעטר סיפורי ילדים לבתי הילדים של הקבוצה. כן עיטרה את הגדת פסח הראשונה של כנרת, שהופיעה בתרצ"ו. ידעה להזין את חייה בחוש האומנותי, שהיה
טבוע בה, ולמשוך קו של נוי בחברה. אהבה לשוטט בעצמה וטיילה עם ילדיה בכל פינות-החן של כנרת.
בחיי הקבוצה הקפידה צילה שלא להיכשל בדבר קל כבחמור, שהיה בניגוד לשיתוף וזלזול בעקרונות. הייתה בין אלה שהשתדלו ואף השכילה להתעלות מעל קטנוניות שבחיי יום-יום ולמצוא בהם ניצני חזון. בימי השואה, האבל והכאב על אסון עם-ישראל, הביעה לא פעם את נכונותה לכל עזרה ותפקיד אליו תידרש.
בת 33 הייתה במותה.
הניחה אחריה את נחמן (נתקה) בעלה, בנים – אברהם (אבי) ובצלאל. |
יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש
