יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

נולד בוילנה להורים שומרי מצוות ומסורת. אביו ר' צבי קפלן היה איש תורה, ‏משכיל ומלומד וניהל בווילנה בית-ספר דתי ("חדר" לפי שנקרא בזמן ההוא ‏בגולה).‏ דוד קיבל חינוכו הראשון ב"חדר" של אביו ואחר-כך למד ב"ישיבה" ובאותו ‏הזמן השתלם בהוראת עברית ועבד גם כמורה.‏ בנעוריו היה בין מייסדי תנועות הנוער בווילנה "צעירי ציון" ו"חרות ותחיה". ‏יסד שעורי-ערב לעברית למבוגרים, מוסד מפורסם בזמנו, שרכז מאות צעירים ‏וסטודנטים ללמוד עברית. היה פעיל ומורה במוסד סעד גדול ידוע בשם ‏‏"אחיעזר", בית-מחסה וחינוך לילדים יתומים נצרכים.‏

 

בשנת 1918 היה בין מייסדי החלוץ וציר בועידת היסוד של החלוץ.‏ השתתף בייסוד חוות ההכשרה החקלאית של החלוץ ע"י ווילנה, גם עבד ‏בעצמו בחווה.‏ באותה שנה גם פעל הרבה לארגון הקבוצה הראשונה לעלייה לארץ.‏

 

בשנת 1919 קרה לו אסון גדול. אביו נהרג בפרעות ע"י הפולנים. הוא נשאר ‏המפרנס היחידי של המשפחה. היה עליו לעבוד קשה להחזקת המשפחה, וזה ‏נוסף לפעולתו הציבורית הענפה.‏ למרות המכשולים הרבים, משפחתיים וכלליים, הצליח לעלות בשנת 1920 ‏יחד ‏עם כל קבוצת וילנה לארץ.‏

במשך השנים הצליח להביא לכנרת את בני המשפחה שנשארו בגולה אם ושני אחים. אמו קבורה בבית העלמין שלנו.‏

 

‏55 שנות חייו בארץ – שרשרת ארוכה של פעילות.‏ בשנתיים הראשונות עבד יחד עם קבוצת וילנה בבניין ובכבישים ואחרי זה ‏עברו יחד לכנרת.‏

בכנרת עבד בפלחה ובמטעים הראשונים שהוקמו אז בבננות, בכרם ובפרדס.‏ שנים רבות עסק בשליחות הקבוצה בפעולות ציבוריות שונות. בארגון מגדלי ‏פירות, בתנובה אקספורט, בהדרכה במשק צעיר, בבית-הספר המשותף בדגניה ‏א', בחלוקת מים במכון הירמוך המשותף ועוד.‏ בבית ריכז משך שנים רבות את וועדת התרבות ופעל לעיצוב פני החגים, פעל ‏כמדריך ומחנך של נוער עולה ולמעלה מעשרים שניה – כספרן.‏זמן רב ערך עלוני הקבוצה; ערך הספר "כנרת בימי מבחן" והיה שותף פעיל ‏בעריכת הספר "החצר והגבעה".‏

 

בשנת תשט"ו (1954) שכל את בנו אמנון ז"ל וספד לו רבות.‏

 

שלם תמיד עם חיי הקבוצה בכל ליבו. מעולם לא נשמעה מפיו תלונה, עם ‏בעתות מצוקה קשה.‏

בשנות חייו האחרונות התאכזר לו הגורל. סבל הרבה גופנית ונפשית. נשא ‏סבלותיו בשקט ובל"ג בעומר תשל"ה, ביום בו נישאה נכדתו הבכירה, נותק ‏פתיל חייו.‏

הניח אחריו את אשתו רחל, שני בנים צבי ודניאל ושמונה נכדים.‏