תאריך לידה: 15/08/1913 אב תרע"ג תאריך פטירה: 22/11/1989 כ"ה מרחשון תש"ן בן שרה-לאה ויעקב בן 76 במותו. מקום לידה: פולין מקום קבורה: בית הקברות כנרת שורה: 24 מספר: 16 שנת עליה: 1946 קבוצת השתייכות: חברי כנרת
נולד בשנת 1913 בעיר טורבין שבפולין, ביתו היה בית דתי ובמשך כל חייו קשור היה למסורת ונאמן בבית-הכנסת בכנרת. בשנת 1946 עלה לארץ כניצול שואה לאחר שאשתו ובנו התינוק נרצחו לנגד עיניו ע"י הנאצים ימח-שמם. יהודה הגיע לכנרת עם אחותו אסתר, ולאחר זמן קצר התחתן עם בלה שפרירי
וזכה להיכנס לאחת המשפחות הענפות בכנרת. יהודה נכנס מייד לעבוד בענף הבננות בכנרת והתמיד בעבודתו זו 40 שנה. התמחותו הייתה ההשקיה - נושא קריטי בגידול הבננות. יהודה עשה אותו ביעילות ובמסירות. היה משכים בבוקר ומכין את המים האוכל והכלים לפני בוא כל החברים לעבודה. היה שותף מלא להווי ולכל האירועים בענף. יהודה היה גם מעורה בכל החיים בכנרת. היה משתתף קבוע באסיפות הקיבוץ ואף מביע דעתו בעניינים הנידונים.
לאחר שהתגבר על מחלתו הקשה שבגללה הפסיק לעבוד בבננות, התחיל לעבוד ב"חופית"-מטקות והצטרף לצוות הוותיקים שנושאים בעקשנות וקנאות את הענף על כתפיהם. גם כאן היה מהמשכימים ונהג לפתוח את דלת המפעל ולהתחיל בו את יום העבודה. עבד במסירות ודאג לכל.
אהב את מפגש החברים בחדר-האוכל, ואף-פעם לא הסתגר בביתו.
גידל עם בלה את בתם היחידה כרמלה, והתמסר מאוד לטיפוח נכדותיו. היה איש משפחה חם ואוהב, וקשריו היו חזקים עם אסתר אחותו ומשפחתה החיים בכנרת ועם אחיו אהרון ומשפחתו החיים בחולון.
יהודה נפטר בדרך בין טבריה לכנרת, לאחר שגמר יום עבודתו וכשהוא מטפל בענייניו כרגיל. הייתה זו מיתת נשיקה כפי שראוי היה לה.
השאיר את בלה אשתו, את בתו כרמלה ו - 4 נכדות בכפר חיטין. |