תאריך לידה: 17/07/1901 א' אב תרס"א תאריך פטירה: 06/08/1960 י"ג אב תש"ך בן מינה ויעקב בן 59 במותו. מקום לידה: ליטא מקום קבורה: בית הקברות כנרת שורה: 10 מספר: 7 שנת עליה: 1920 קבוצת השתייכות: חברי כנרת
נולד בווילנה במשפחת סוחרי יערות. למד ב"חדר" ובגימנסיה יהודית בשפה הרוסית. בגיל 16 התייתם מאביו. בימי המחסור שבמלחמת העולם הראשונה נרתם לעול המשפחה. הצטרף לתנועת "צעירי-ציון", וב - 1920 עלה לארץ עם קבוצת "החלוץ" הראשונה מווילנה. עוד בדרכו לארץ התבלט מאיר בחושו הציבורי והוטלו עליו תפקידים בניהול הקבוצה. בשנותיו הראשונות עבד בהכשרת הקרקע בהר כנרת, בסלילת כבישים ובעבודות בניין בטבריה. התנדב ל"גדוד הג'יפים". לכנרת הצטרף עם "קבוצת ווילנה" (תרפ"ג). כאן עבד בפלחה ובבניית הנקודה על הגבעה. שנים התמסר בהתמדה ובהצלחה לביסוס גן-הירק ולהרחבתו. עמד תמיד ב"מרכז העצבים" של העשייה בקבוצה. היה איש פעלים, משך בעול והיה שותף לכיוון העניינים. שנים היה חבר במזכירות, גזבר, מזכיר, סדרן-עבודה, מרכז משק, עסק מטעם כנרת בריכוז הקרקעות בגוש, בהקמת "ספן" וחבר פעיל בהנהלתו.
היה ראשון שצילם במסרטה חגים ואירועים שונים. במשך קרוב לשנתיים פעל כאחד משני המזכירים במועצת פועלי תל-אביב. איש הגנה מובהק. ב - 1930 השתתף בקורס ראשון למפקדים בהתיישבות.
ימים ולילות רבים הקדיש להגנה בכלל ולענייני ההגנה בכנרת ובעמק. היה פעיל למען "קרן המגן". ערב מלחמת "קדש" היה פעיל בהקמת ביצורים בקיבוצים.
שנים פעל כחבר במרכז "המוסד לעלייה". גולת הכותרת של חייו הייתה שליחותו לאירופה להעברת ניצולי השואה (ה"בריחה") לארץ (9 - 1948). תוך עבודה זאת בחו"ל נפגע במחלת לב, שסבל ממנה עד סוף ימיו. בימי מלחמת השחרור ביקר זמן קצר בכנרת להשתתף בצערה ובאבלה ולעידוד הרוח וחיזוקה. לאחר שובו מאירופה הטיל על עצמו משא משולש – הנהלת "אהלו", "ספן" ומזכירות כנרת. היה חבר במוסד לביקורת של ההסתדרות ובהנהלת שה"ם. לאחרונה ריכז את ועדת הסקר והתכנון של המשק החקלאי בעמק הירדן. כן סייע להבאת חוטרי תמרים על-ידי יאני אבידוב כהמשך מבצעו האחרון של בנציון לאחר פטירתו. בפעולותיו הציבוריות היה עז ונמרץ ודבק במטרתו. בהליכותיו ניחן בצניעות וביושר. היה איש מעשה וחד-עין. בעל לב טוב ורגיש. ניחן בגישה חברית והיה מוכן לעזרה לכל הפונים אליו. קל ביטוי, אוהב חיים ושמחה ומדליק את השירה ברגעי חג. היה אהוב על בני הנעורים, גילה אליהם הבנה טובה ויחסי כבוד
וקיים אתם קשרים לבביים ואבהיים. בתום שנה למותו הונח ב"אהלו" ע"י חבריו לפעולה יסוד ל"ביתן הבריחה" ובו תצוגה על "הבריחה" וההצלה.
בן 59 היה במותו.
הניח אחריו את רבקה אשתו, בנות – נעמי ורות, בן –יעקב, ואתם – נכדה. |