תאריך לידה: 29/09/1899 י' מרחשון תר"ס
תאריך פטירה: 29/08/1978 כ"ו אב תשל"ח
בן פרידה ויהודה-לייב מאירוב
בן 79 במותו.
מקום לידה: לטביה
מקום קבורה: בית הקברות כנרת שורה: 11 מספר: 7
שנת עליה: 1912
קבוצת השתייכות: חברי כנרת
סיבת הפטירה: מחלה
נולד בדווינסק (לאטביה). אביו, משכיל ואיש חיבת ציון, העניק לבנו חינוך עברי מודרני ציוני.
בשנת 1912 עלה שאול ארצה והמשיך לימודיו בגימנסיה "הרצליה".
בשנת 1917 הוגלה בפקודת השלטונות התורכיים עם כל תושבי תל-אביב. לאחר נדודים במושבות הארץ בא בשנת 1918 לקבוצת כנרת. היה פעיל בכל עניני הקבוצה, בקליטת חברים חדשים, ביניהם גם קבוצת וילנה (1922). היה פעיל בארגון הארצי של הקבוצות, שהיו קיימות אז, וחיבר את "חוקת הקבוצות הראשונה".
לאחר שהשתתף בהגנת תל-חי התמסר לענייני ההגנה בכנרת והסביבה והפך לאחד ממניחי יסודותיה ומפעיליה המרכזיים של ההגנה. בשנת 1924 נקרא ע"י ברל כצנלסון לעריכת ה"קונטרס" של אחדות העבודה, ולשם כך עבר לתל-אביב.
היה ממניחי היסוד לש"י (שירות הידיעות של ההגנה).
בשנת 1924 הקים משפחה עם שרה, שהייתה בת-לווייתו המסורה והנאמנה לאורך כל חייו ועזרה לו רבות בפעילותו הציבורית.
משנת 1940 התמסר בעיקר להעפלה ויצא לפעולות נועזות וחשאיות למדינות שונות.
במשך שנים עמד בראש המוסד לעלייה ב', לקח חלק בהקמת תע"ש (תעשייה צבאית) במחתרת והיה מפעילי הרכש לצה"ל, במלחמת העצמאות ולאחריה.
בשנותיו האחרונות התמסר למאבק לעלייתם של יהודי ברית המועצות, וגם זכה לראות רבבות עולים משם. יזם והיה בין עורכי הוצאת ספרי "תולדות ההגנה". פרסם שני ספרי "עם דור ההגנה", רשימות ומאמרים רבים ב"דבר" בנושאי ההגנה וההתיישבות.
במלחמת העצמאות נפל בנו גור ולזכרו הסב שם משפחתו לאביגור.
בכל שנות פעילותו הציבורית הרבה לבקר בכנרת והיה קשור נפשית לקבוצה ולחבריה.
בשש השנים האחרונות לחייו עבר לגור בכנרת ומכאן גם המשיך בפעולותיו הציבוריות.
שאול, כידוע חולי כל ימיו, סבל קשות בשנותיו האחרונות גופנית ונפשית, אולם התגבר על מכאוביו והקפיד לעבוד בעבודת כפיים.
כאות הוקרה על מפעלי-חייו הוענק לו בשנת תשל"ג פרס ישראל. באותה שנה העניקה לו האוניברסיטה בירושלים תואר ד"ר כבוד, ובשנת תשל"ז – אותו תואר מטעם אוניברסיטת תל-אביב.
בן 79 היה במותו.
הניח אחריו את אשתו שרה, בתו – רות ושני נכדים. |
יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש
