יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

נולד בעיר שקי, בליטא, למשפחה ציונית ליברלית, האב יעקב-דב, פרנס את ‏המשפחה במסחר של תוצרת חקלאית וגידול ירקות לבית. האם רחל, ילדה 7 ‏ילדים וגידלה אותם. ההורים ושלשה מהילדים נספו בשואה, דוד ו - 3 אחיות ‏עלו ארצה.‏

ב - 1933, עלה דוד לארץ לאחר שנשאר בהכשרה שנה נוספת, כדי להקים ‏מקום הכשרה נוסף לנוער יהודי. הוא הגיע לקיבוץ רמת רחל, שם חיה אחותו ‏הבכורה- זהבה (ביתה מיכל הרחול גרה בכנרת) . הוא עבד בכל עבודה בקיבוץ, ואף יצא לעבודת סבלות ברכבת ‏ישראל, ובאשלג-בצפון ים המלח, הוא הקים ברמת-רחל את ענף התובלה.‏

בשנת 1934 - דוד מצטרף לשורות ה"הגנה" והוא פעל בה רבות. ב - 1935 הוא ‏נשא את חנה לוסטיג לאישה, חברה צעירה בקיבוץ. ב - 1937 נולדה בתו ‏הבכורה אמירה. עקב פעילותו ב"הגנה" הוא נאלץ לעזוב את אזור ירושלים.‏

ב - 1941 הוא הגיע עם משפחתו הקטנה לכנרת. כאן הוא נכנס לעבוד כנהג ‏משאית. כאן נולדות שתי בנותיו אחיות לאמירה.‏

בכנרת הוא המשיך בפעילותו להוביל נשק לכל ישוב נצרך, ועם פרוץ מלחמת ‏השחרור הוא הצטרף לנהגי השיירות שעלו לירושלים הנצורה. עם תם ‏המלחמה הוא התמנה להיות החצרן של כנרת, ומטפח להפליא את כל שטח ‏החצר והענפים שבו. הוא התמיד בכך מספר שנים.‏

משנת 1954 עד 1974 דוד עבד בבריכות הדגים, עבודה קשה, עם מספר חברים ‏הנושאים את הענף על כתפיהם, הוא השתתף בהובלת הדגים לשוק. עם ‏סגירת הענף הוא התנדב לעבוד באקונומיה, שהייתה אז בתהליך שינוי ‏והתחדשות , בעבודה זו הוא התמיד כ8- שנים.‏

בסוף שנות ה - 80 התדרדרה בריאותו והוא עבר לעבוד במטקות, כשהוא עוזר ‏וסועד את כולם.‏

ב1992 מכה בו הגורל, ובתו הבכורה אמירה, נפטרה ממחלה קשה, ופחות ‏משנה, ב - 1993, נפטרה אשתו חנה.‏

דוד היה איש חברה, אהב לשיר ולרקוד בצוותא, השתתף בכל אירוע וחג, היה ‏חבר אמיתי, המושיט יד ועוזר תמיד.‏

השאיר אחריו את שתי בנותיו אילת והדסה, חתנים, את בנו המאומץ חנן ‏ומשפחתו, 11 נכדים ו - 8 נינים.