יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

נולדה בעיירה קטנה בפלך וילבסק, ברוסיה הלבנה למשפחת רבנים.‏ אביה היה רב העיירה. לאחר זמן היגר האב לאנגליה והתמנה לרבה הראשי של יהדות מנצ'סטר. שלח למשפחה שנשארה ברוסיה כסף ותמך בה.‏

כשהייתה רבקה בת 15 פרצה המהפכה הרוסית, היא ברחה אל אביה לאנגליה,‏ שם למדה ועבדה, הצטרפה לתנועה הציונית חברת גרעין.‏

ב - 1936 עלתה ארצה עם חברי הגרעין והגיעה אתם לכנרת. רבקה נשארה בכנרת, גם לאחר שחברי הגרעין עזבו והקימו את כפר-בלום שבגליל. ‏עבדה בכרם של הקיבוץ.‏

בפרוץ מלחמת העולם השנייה – 9.1939, רבקה מתגייסת לחיל הנשים ‏הבריטי.‏ A.T.S‏ עם תם המלחמה, חוזרת רבקה לכנרת, כאן היא מכירה את אברהם בן-דב, שהיה חיל בצבא הפולני ושהה בארץ בזמן המלחמה, הם נישאים ומקימים את ביתם בכנרת, נולד הם בנם היחיד – נתן.‏

 

כל שנותיה מאז, עבדה רבקה במחסן הבגדים של הילדים, כתופרת בכירה.‏ הייתה מסורה לעבודתה והקפידה לא להחסיר אף יום עבודה. נהגה לצאת לגיוסי בוקר לכרם והתמידה בכך כל עוד יכלה.‏

בנובמבר 1962, נרצח אברהם בעלה בידי מחבלים ערבים, רבקה נשארה לבד כשהיא שומרת על התא המשפחתי עם נתן בנם וממשיכה בעבודתה כהרגלה.‏

 

הייתה עדינה מאוד, אינטיליגנטית, שקטה ורגישה, בעלת חוש הומור דק ולא פוגע. בשנותיה האחרונות עברה להתגורר ב"בית הדר" (בית לקשישים ‏בכנרת).‏

בערב ראש-השנה תשמ"ט הלכה לעולמה בשקט ובצנעה, כפי שהייתה בחייה.‏

 

השאירה את נתן בנה ואשתו, החיים בחיפה.‏