קבוצת כנרת עמוד הבית  |  מה חדש  |  יצירת קשר


אודותענפיםקהילהפנאי פלוסיזכורגלרייהתגובות









שם:
שנת לידה:
שנת פטירה:





א ב ג ד ה ו
ז ח ט י כ ל
מ נ ס ע פ צ
ק ר ש ת






דב דרומי


תאריך לידה:
תאריך פטירה:
מקום לידה: הומל, רוסיה הלבנה
מקום קבורה: בית הקברות של כנרת  
שנת עליה: 1923
קבוצת השתייכות: חברי כנרת



דב נולד ברוסיה הלבנה, בעיר הומל. ב- 1923 כשהיה בן 3, בורחת המשפחה מרוסיה ועולה לישראל. בדרך תלאות ויסורים עד הגיעה.
בארץ עברה במספר ישובים, עד הגיעה לחולון, והייתה בין מקימי העיר. בתחילה חיו בדוחק עם ששת ילדיהם. מגיל צעיר עזר דב בפרנסת המשפחה.
למד בבית ספר המקצועי "מקס פיין", הצטרף לנועד העובד, להכשרת "חולתה". עם סיום לימודיו הצטרף "להגנה", היה ממקימי חולתה, וםתח בה את התלם הראשון. הוא שרת בפלוגות הליהלשל אורד ווינגיט, והתגייס לפלמ"ח. השתתף בפעולות ביטחון רבות. הוא נמנה על מקימי "חטיבת גולני". עם הקמת המדינה ב- 1948, הוא השתתף בקרבות רבים במלחמת השחרור ובמלחמת ששת הימים. במשך עשרות שנים המשיך בפעילות ביטחונית.
בהיותו בכנרת במסגרת הפלמ"ח, הכיר את אירה כנרתי, בת הקבוצה. לימים נשא אותה לאישה, ויחד הקימו את ביתם בכנרת. כאן נולדו להם ארבעת ילדיהם. השלישי, עידו , נפטר בהיותו תינוק.
בשנים 1950-1952 למד הנדסת מכונות, בטכניון בחיפה. אהב מאוד את מקצוע המתכת, והיה אמן במקצוע זה, שעסק בו כל שנותיו. היה בין מתכנני המסגריה החדשה בכנרת, עבד וניהל אותה שנים רבות. אחר כך עבר לעבוד בספן (ביח"ר לדיקטים ופורמייקה, בשותפות של 5 קיבוצים בעמה"י) בתפקיד מנהל אחזקה ופיתוח.
דב הרבה להשתלם וללמוד, עיבוד מתכת בגרמניה, פלסטיקה, רובוטיקה למד בארץ, ביפן ובארצות הברית, למד סטטיסטיקה ובקרת איכות, תעשיה וניהול. הקים במפעל "חופית" את יחידת בקרת האיכות.
למד את השפה הערבית.
היה פעיל בוועדות המשק. פעמים היה חבר וועדת חברים, פעמיים היה בוועדת השתלמות. היה חבר וועדת החברה.
יצא לשרת בתנועה, באיגוד התעשיה הקיבוצית, והיה מורה בבית הספר המקצועי ליד אפיקים. בשנותיו האחרונות עבד במפעל התמרים.
ב- ינואר 2004, נפטר בנו הבכור אחיהו, ממחלה קשה.
דב היה איש פעיל ונמרץ, בעל חוש הומור, אהב לקרוא ספרים, היה בקיא בהלכות העולם, טייל ולמד בחו"ל ככל שיכול. אהב את ביתו כנרת והשתתף במקהלת ה"פסח" בקביעות.
המסגרת הקיבוצית התאימה להשקפותיו. התגבר על מצוקות משפחתו מבלי להכביד על החברה. נטל על עצמו משימות חברתיות עם טיפוח משפחתו.

השאיר אחריו את אירה אשתו, את בניו- נעם, יוחאי ואשתו ואת שלושת נכדיו.

 

 


קרובי משפחה:
  •  אחיהו דרומי
  •  עידו דרומי



  • דב דרומי - ספר מבקרים הוסף הודעה לספר המבקרים

    שמואליק חדש 03/01/2005

    תמו הימים הקשים, חלף הסבל. נסגר מעגל חייו של איש ואדם רב פעלים.

    דב נולד ברוסיה הלבנה, בעיר הומל ובהיותו בן שלוש שנים עלתה משפחתו לארץ במסע ארוך, קשה ומרתק.
    דב צמח ובגר כנער ישראלי וכל דבר וכל מה שהתרחש בארץ השפיע וכיוון את דרכו ופועלו.
    דרכם של הוריו בארץ הייתה קשה והצורך לפרנס שישה ילדים חייב את דב לקחת אחריות ולעזור בפרנסתם.
    לימודיו והכשרתו בבית ספר מקצועי, הצטרפותו לתנועת הנוער העובד וחברותו בגרעין התיישבותי שהקים את קיבוץ חולתה, קבעו למעשה את מסלול חייו.
    דב היה אדם צנוע ושקט באפיו וקטן ממדים בגופו, אולם רוחו סערה ונפשו שאפה למעורבות בלתי פוסקת בכל מה שהתרחש בסביבתו הקרובה ובסלילות ההגשמה של המדינה שבדרך.
    דב היה זה שפתח את התלם הראשון באדמה של חולתה, היה זה שיצא להגנת העובדים בשדות וענייני הביטחון כבשו את רוחו והעסיקו אותו בכל אותן השנים שבהן החל להבנות כוח המגן של היישוב.
    מראשוני הפלמ"ח היה וממפלסי הדרך לפעילות צבאית מעבר לגבולות.
    עדיין שמורים עמי זכרונות נעורים על אותה מחלקת פלמ"ח מיוחדת במינה, שהגיעה אלינו לכנרת, מחלקה שממנה צמחו רבים מלוחמי ומפקדי הפלמ"ח הגדולים, ומפקדם היה דב, שבשקט ובצנעה ידע להדריך ולכוון אותם לקראת ימי המבחן.
    כאן, באותם ימים פגש את אירה וכאן נרקמה פרשת אהבתם.
    מאז בואו של דב אלינו לכנרת, השקיע את עצמו בעבודתו המקצועית במסגרייה. איש חרוץ, נאמן ומסור לצרכי המשק והחברה וחותר ללא מעצורים ליעל ולשפר את מכשירי העבודה שבהם נדרשים היינו לעבד את אדמתנו ולהפעיל את המיכון שהלך והצטבר במערכת הכללית שלנו.
    הכשרתו המקצועית היסודית לא סיפקה אותו ותמיד שאף ללמוד טכנולוגיות חדשות כדי לשפר ולשכלל את התוצאות.
    חייו של דב לא היו קלים לאורך שנים רבות, אולם הדרך בה הלך הייתה ראויה להערצה ולכבוד.
    בשקט, בסבלנות, בהתחשבות ובאהבה, ידע להיות משענת ועידוד לזקוקים לו. בגופו הכחוש, אצורים היו כוחות נדירים וטמירים.
    לפני מספר שנים, בא השבר, כרע, נפל האיש הזה.
    מה רבים היו הסבל והכאב, שהיום תמו.
    עוד לא חלפה שנה מאז נקטף הבן הבכור, אחיהו.
    והרקפות פורחות על קברו. סביב, סביב, מספרות המצבות את סיפור חייהם של יקירנו, אנשי כנרת כולם. כל אחד וסיפור חייו.
    והכל משתלב לפרשת חיים מרתקת ויפה.
    ואתה דב משתלב היום לפרשת חיים זו.
    נוחה בשלום ליד בנך אהובך.
    לאירה לנועם, ליוחאי ולנכדים, למשפחות כנרתי ודרומי ניחומים ועידוד, זכרו של דב שמור יהיה עמנו לעד.