יש למלא לפחות אחד משדות החיפוש

נולד בגרמניה בעיר ליפציג, ההורים היגרו לגרמניה מוורשה, סבו היה רב ידוע ‏ומלומד, וגם אמן במשחק השח, הוריו עסקו במסחר בפרוות, היו להם 4 בנים, ‏‏2 זוגות תאומים, ואחות שנפטרה בהיותה ילדה. האב נפטר כשמקס היה בן ‏‏13, מקס ואחיו נאלצו ללמוד בערבים, כך גמרו הגימנסיה, ועבדו ביום. מקס ‏התקבל לעבודה בחנות גדולה בה עסק בעיצוב חלונות ראווה, עבודה זו ‏הייתה הבסיס להכשרתו לעיסוקים מגוונים בתחום העיצוב, הקישוט ‏והגרפיקה בה עסק כל חייו.‏

עם עליית היטלר לשלטון, פוטר מקס מעבודתו. נשלח ע"י "החלוץ" לחוות ‏איכר וקיבל הכשרה בעבודה ברפת ובחקלאות.‏

אמו, אחיו התאום ובנו התינוק, ובני משפחה רבים מוורשה נספו בשואה.‏

בגרמניה הכיר את אנליזה, והם נישאו. יחד עלו לישראל בשנת 1937, באו ‏‏"גליליה". כאשר הגיע לארץ, נסע לבקר את אחיו שגר בדגניה, וממנה הגיע ‏לכנרת. בכנרת נולדה למקס ואנליזה בתם רותי. במלחמת העולם השניה ‏התגייסה אנליזה לצבא הבריטי, ונפטרה במצרים שם שרתה, ושם נקברה.‏

בהיותו בן 35 התחתן מקס עם שרה פרצי, ונולדו להם 3 ילדים. הבכור גיורא ‏ז"ל, נהרג במלחמת יום הכיפורים, והבנות- זכריני ויעל נישאו והקימו ‏משפחותיהן בכנרת.‏

בתחילת דרכו בכנרת , עבד מקס בקבוצת הבניין כצבע, ועבודתו הראשונה ‏הייתה במפעלי המים של רוטנברג בנהרים. מספר שנים עבד בצבעות בכנרת. ‏

שנים רבות היה "גפיר" בפלוגת הנוטרים של כנרת, אחראי שנים אחדות על ‏מחסן הנשק בכנרת מטעם האנגלים. היה שייך לחי"ש והשתתף בקרבות ‏באזור. כ - 17 שנים עבד ברפת, בתחילה בחליבה בידיים, ויתר מאוחר ‏במכונות חליבה ניידות, וכשנבנה המכון המשוכלל לחליבה, נהיה האחראי ‏עליו. מקס טיפח דור שלם של בני-נוער ויוצאי צבא בלימוד העבודה במכון ‏החליבה. 5 שנים היה בתפקיד רכז בדק-בית, היה חבר לפועלים ודייק בשמירה ‏וטיפוח המבנים בכנרת.‏

‏12 שנים היה אחראי על בית בנציון ושלוחותיו, היה המסריט הראשון בבית, ‏שנים קודם לכן, הסריט לחברים במכונה ניידת על הדש ובחדר-האוכל, לימד ‏נערים מלאכה זו. כשגברו מחלותיו עזב את ריכוז בית-בנציון, ועסק בעיקר ‏בכתיבת מודעות ושלטים, והיה יד ימינם של רכזי התרבות. גם ישובים ‏בסביבה נעזרו בו. כל שנותיו בכנרת עסק בתרבות וכיהן בוועדת התרבות, ‏הכין את הקישוטים בחדר-האוכל ובבית-בנציון לכל החגים. במשך שנים כל ‏המודעות בלוח המודעות נעשו על-ידו. עיצב תערוכות לילדים ולמבוגרים. בין ‏עיסוקיו הרבים היה גם מדריך של חברת נוער ממרוקו, היה חבר בוועדות ‏שונות, ניגן בתזמורת המנדולינות, שר במקהלה של כנרת והופיע אתה בחגים ‏ואירועים. היה המקשר של המתנדבים במשך שנים רבות, רבים מהם שמרו ‏אתו על קשר, כתבו לו ובאו לבקרו, ונקשרו לארץ דרכו. הניח את היסוד ‏ליצירת הקשר לחילופי נוער כנרת-גרמניה, וליווה אותם במסעותיהם ‏בגרמניה. היה מחליף בקביעות של העובדים במרכזיית הטלפונים ‏בקופת-הבית, במרכול וחלוקת הדואר.‏

מקס היה אהוב על רבים בכנרת, היה בעל חוש הומור מיוחד, אהב מוסיקה והבין בה, בשנים בהן נסע בקלנוע נשמעה שריקתו העדינה והמיוחדת בכל ‏כנרת. נפילת בנו גיורא, הכתה בו קשה מאוד, ומכה נוספת הייתה כששכל את ‏נכדו הקטן יונתן.‏

השאיר אחריו את שרה אשתו, את בנותיו - רותי, זכריני ויעל, חתנים ואתם ‏‏8 נכדים ושני נינים.‏