קבוצת כנרת עמוד הבית  |  מה חדש  |  יצירת קשר


אודותענפיםקהילהפנאי פלוסיזכורגלרייהתגובות









שם:
שנת לידה:
שנת פטירה:





א ב ג ד ה ו
ז ח ט י כ ל
מ נ ס ע פ צ
ק ר ש ת






שי סלונימסקי


תאריך לידה: 23/02/1940 י"ד אדר א' ת"ש
תאריך פטירה: 26/06/2007 י"ב תמוז תשס"ז
בן לאה ומיכאל
67.
מקום לידה: כנרת
קבוצת השתייכות: חברי כנרת



שי נולד בכנרת, להוריו לאה ומיכואליק שהיו מחבורת הרמת-גנים שהכפילה את הקיבוץ שעל הגבעה. שי בכור לאחותו היחידה. הדסה. שי גדל עם כל ילדי הקיבוץ בני גילו, בלינה המשותפת ובחיי הקיבוץ כפי שנקבעו. מהפעוטון עבר לגן ומשם לבית-החינוך המשותף בדגניה, למד בתיכון לחקלאות בעמק-הירדן בבית-ירח. צמח להיות נער יפה, שותף לחיי החברה והעבודה בקיבוץ.
בצבא התגייס לצנחנים, הוא היה מדריך צניחה, כשהכיר את יהודית, מקפלת המצנחים החמודה, מקיבוץ נווה-איתן. הרומן ביניהם הוביל לחתונה ולהקמת ביתם בקיבוץ כנרת, כאן נולדו שלושת בניהם ובתם.
בשנותיו הבוגרות הראשונות עבד במטע הבננות, הפך לאיש מקצוע בו. עם פרוץ מלחמת ששת-הימים, כשכל הנהגים גוייסו, לא היה מי שיוביל את הבננות ושאר התוצרת לשוק, שי לקח על עצמו להיות נהג והוביל את הבננות במיומנות ההכרחית לשוק הסיטונאי בתל-אביב. שי נשאר במקצוע הנהגות גם אחרי המלחמה כחבר בענף התובלה. אחרי מלחמת יום כיפור, יצא שי לקורס גיזברים.
ב- 1975 קיבל על עצמו את גיזברות כנרת, והחליף את יהודה ארקינד הגיזבר הוותיק.
כ- 10 שנים היה גיזבר הקיבוץ, נהיה איש מקצוע ומקובל בחוגי הגזברים באזור ובתנועה, ודלתות הבנקים פתוחות היו בפניו. פעילותו בגיזברות הביאה לכנרת שקט פיננסי ופיתוח כלכלי.
עם סיום הגיזברות בשלהי מלחמת לבנון, קיבל על עצמו להיות המשווק של אירגון מגדלי הבננות בארץ, ועסק בפיתוח קשרים מסחריים עם השוק בלבנון.
בשנת – 1989 נקרא שי לחזור הביתה ולקבל עליו עוד פעם את גיזברות הקיבוץ.
בתקופה זו, הפעיל את כל ידיעותיו וקשריו והיה הרוח החיה והמניע העיקרי בהנפקת מפעל "חופית" לבורסה. היה זה המפעל הראשון בתנועה הקיבוצית שהונפק בבורסה, רעיון חדש שחברים רבים ומוסדות קיבוציים התקשו לקבלו. אך שי במאמץ אישי פיזי, בהתמדה ומומחיות בנושא, הביא את ההנפקה לביצוע שהצליח הרבה מעל המשוער.
לאחר תום הקדנציה בגיזברות, יצא שי לעבוד במשביר. יחד עם פעילותו במשביר, המשיך ללוות את הגיזברות של כנרת, ואת הפעילות בבורסה בכספי "חופית". וקידם את המיזוג של "חופית" עם חברת פוליסוב.
במשך כל השנים כגיזבר וכעובד חוץ, היה גם פעיל בוועדות הכלכליות של כנרת, ושל האזור. היה חבר מזכירות בכנרת, במשקי-עמה"י ובהנהלת "צמח" מפעלים אזוריים. עבד ללא לאות ושנים שפעילותו הביאה תשואות גדולות לכנרת ובמיוחד ל"חופית".
שי היה האיש שהצליח להביא לרכישת "אוהלו" - פנינת התיירות של כנרת. הוא הצליח להשיג מימון לבניית שיכונים רבים לחברים ולשיפוצים בבתי הותיקים. בזכות פעילותו נבנו מוסדות ציבוריים רבים בכנרת, הוא עזר בהקמת מערכות השיווק בתיירות, בתמרים, בבננות בשנים קשות, תוך אחריות רבה.
מכובד האחריות והמטלות שלקח על עצמו, בריאותו התדרדרה, ואילצה אותו לחדול מפעילותו הציבורית. זמן מה היה השומר בשער הקיבוץ, לאחר מכן, נכנס לעבוד "בתמרים+", עד מהרה הכירו במפעל את יכולותיו.ותרומתו, אך לא לזמן רב. המחלה האכזרית לא אפשרה לו להתאושש, והוא נאלץ להתאשפז בביה"ח הדסה. עד רגעיו האחרונים, כשהוא נאבק על כל נשימה, האמין שי, שהוא עוד יחזור להיות עם משפחתו האוהבת ויגיע לעבודה בכנרת ביתו.  
שי היה כנרתי מלידה, תמיד בצוות המוביל, בתבונה, בידע, בחברות, ביכולת מציאת פתרונות, ובלקיחת סיכונים שהביאו להצלחות רבות. שי היה אבא ואיש משפחה מסור, דואג ואוהב.
השאיר אחריו את יהודית אשתו, את ילדיו מאורי, גונן, שגיא וחגית ובני זוגם, ו-11 נכדים.  

קרובי משפחה:
  •  לאה סלונימסקי (אמו)
  •  מיכאל סלונימסקי (אביו)



  • שי סלונימסקי - ספר מבקרים הוסף הודעה לספר המבקרים