|
על בית העלמין / יעל צור
צוות בית העלמין כולל את: דוד עמוס איש האחזקה, עינב בן ישי אשת הנוי, יעל צור - -
מרכזת, "העמותה להנצחת בני וחברי כנרת", ורענן מנהל הקהילה. - -
תולדות בית העלמין
המתחם בו ממוקם בית הקברות, בחלקו הצפוני של תל בית ירח, היה שומם בתחילת
המאה. האדמה הייתה שייכת לשבט בדווי, שקרא למקום "ארץ האבנים והנחשים”.
החלוצים הראשונים באזור שעבדו בחוות כנרת לא תכננו כלל להקים כאן בית קברות.
הקבר הראשון בבית הקברות נכרה בשנת 1911 מספר חודשים לאחר השביתה הגדולה.
בין הראשונים שנקברו בבית העלמין היו אנשי העלייה השנייה והשלישית, רובם ככולם
פועלים חלוצים בתחילת דרכם, שחיו בחצר כנרת או בסביבתה הקרובה. רבים מהם היו
צעירים שמצאו את מותם בנסיבות טראגיות. לחלק גדול מהם לא נמצאו בארץ קרובי
משפחה שיעידו על חייהם ומוצאם. הם נקברו באופן מקרי בפינה הצפונית מזרחית של
הגבעה ולידם נקברו חבריהם שהלכו לעולמם. ראשון הנקברים היה הפועל מנחם מנדל
שמואלביץ.
בהדרגה נקברו כאן יחידים וקבוצות: קבוצת חלוצי תימן, פליטי מלחמת העולם הראשונה
ואנשי העלייה השלישית. לימים נטמנו כאן אלה שהיו קשורים עמם בחייהם. אנשי
המושבה כנרת לא נקברו במקום אחד. מאמצע שנות העשרים החלו להיקבר בצד הצפוני
מערבי של הגבעה בני הקבוצות של השומר הצעיר הרוסי, שייסדו את אפיקים, וחברי
קיבוץ השומר הצעיר בטבריה, שלימים עלו להתיישב בכפר גלעדי. מותו של ברל חולל
מפנה בתולדות בית הקברות שהיה מעתה למקום מרכזי בתולדות תנועת הפועלים בארץ.
באמצע שנות החמישים החלה כנרת בהובלת מוטקה חדש ז"ל בשיפוץ בית הקברות, ועל
גלי האבן הרבים שהיו פזורים בו הוקמו מצבות הניכרות היטב באפרוריותן ובאחידותן.
בניגוד לרוב בתי הקברות בקיבוצים, שבהם הייתה לפחות בהתחלה חתירה לאחידות, זו
לא נשמרה כאן. רק כאשר התמסד בית הקברות נשמרה אחידות המצבות החדשות של
קבוצת כנרת לעומת יחידים וקבוצות אחרות. בשנות השבעים והשמונים הורחב בית
הקברות, ושמוליק חדש ז"ל קיבל מיד אביו את תפקיד האחראי למקום. יחד עם
אבנר הרחול ז"ל, ודוד דסה יבדל"א, פיתחו טיפחו ושימרו את בית העלמין. שמוליק
השקיע רבות בגיוס משאבים ורתימת גופים לפיתוח המקום, וזכה בשנת 2010 לקבל את
ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר הכריז על בית העלמין "אתר מורשת". במועצה
לשימור אתרי מורשת בישראל בשיתוף עם המועצה האזורית עמק הירדן, ביצעו את
תוכנית המורשת לאתר. בימים אלו מתבצעת השלמה לתוכנית, כאשר מע"צ מבצעים את
הסדרת צומת המושבה, והחניות הבטיחותיות לבית העלמין. דוד עמוס חברנו הנאמן העובד
יותר משלושים שנה בכנרת, משמש שנים איש האחזקה והקבורה במקום. דוד עושה זאת
בנאמנות וכבוד נעלים. תקופה ארוכה נחיק סלע טיפח את הנוי ועינב החליפה אותו לפני
שש שנים. היום הוא משרת את כנרת המושבה והקבוצה.
עלון כנרת 798
28
מאומדן שיש בידינו, מבקרים את בית העלמין בשנה בסביבות 200,000 אנשים. בית
העלמין שלנו על מורשתו, הינו שער הכניסה מצפון לכל הבאים לעמק הירדן. כאן על שפת
הכנרת, שומעים רבים מהמבקרים את סיפורם של שוכני המקום, סיפור שהוא נדבך מרכזי
בהיסטוריה של ארצנו ועמנו.
הצוות הקיים פועל רבות לטיפוח ותחזוקת המקום, לאורכה של השנה, בתנאים קשוחים.
ניקיון אחרי קהל רב "ישראלי", טיפוח של נוי בקיץ הלוהט ורצון לשמר צל וצמחיה
יחודיים, בצד תיקונים הכרחיים ושמירת הבטיחות. יודעים אנו שהבאים לפקוד את
יקיריהם רוצים למצוא פינה נאה. ולכן, עיקר תשומת הלב של צוות בית העלמין מושקעת
בהענקת כבוד אחרון לנפטרים ולבני משפחותיהם, הן בשעת הפרידה והקבורה, ובימים
ובשנים שלאחר מכן. תקצוב בית העלמין נשען על תקציב הקהילה המושקע בעיקרו
בשכר, תחזוקה שוטפת, חשמל ומים. פיתוח הנוי ופרוייקטים מיוחדים, ממומנים על ידי
"העמותה להנצחת בני וחברי כנרת".
כאן המקום להודות לעושים במלאכה בחרדת קודש, באהבה, בעמל רב, מתוך תודעת
שירות גבוהה ומתמשכת. אנו עומדים תמיד לרשות הקהילה והמשפחות ומזמינים לפנות
אלינו בכל שאלה או צורך ונתייחס אליהם. לאורך השנה קורה לא פעם שמתקבלות הערות
על דרך הטיפול בצמחייה, או מה שנראה לנו הצוות כנוי ארץ ישראלי וטבעי, מתנגש עם
נקודות מבט המורגלות לסביבה מרוססת, לצמחייה תרבותית, ולשטח יותר "נקי".
בחשיבה שקיימנו בצוות, תוך הבנה ורצון לשוות למקום אופי של גינת בר, תוך התייחסות
לשמירת הסביבה, וכמובן ניקיונה וטיפולה, החל תהליך אותו מובילה עינב במקום. קורה
שיש תקופות מעבר בהן חלקים נמצאים בתהליך של המתנה לזרעים וכדומה עד שהם
מנוקים, ולעין הבאים נראים כהזנחה. השנה זכינו לחורף שופע גשמים, והצמיחה הייתה
בהתאם. מכאן עומס העבודה והקושי בעקירה של הצמחייה שקמלה, המתארך. מי שביקר
בבית העלמין זכה לראות השנה צמחיית בר ייחודית שפרחה לא רק עקב ריבוי המשקעים
אלא גם עקב הפסקת הריסוסים. הפיזור של צמחיית הבר היה חסר תקדים. ראיתם פעם
פרגים ורודים על הכרך? לא רק אדומים. צאו וראו. הם פורחים עדיין במלוא הדרם.
עלון כנרת 798
29
פניתי לעינב לכתוב על תפיסת עולמה ודרך עבודתה כדי לקרב את כולנו לרעיון.
על טיפוח הנוי בבית העלמין עינב בן ישי -
שנים, החלפתי את נחיק בבית הקברות, המקום הפך לי בית אט אט, אוהבת 6 לפני כ -
אני בו כל אבן, מצבה פינה ומדרכת. אל מול הנוף המטורף, הכנרת, הגולן, מרחבי השמיים
הכחולים, מצאתי שקט שמחה ושלווה.
בחורף האחרון הפסקנו לרסס מטעמי בריאות ואקולוגיה, וכחלק מתפיסת עולם המתיידדת
עם הטבע. עבודת עישוב ידנית סזיפית ועקשנית נחוצה במקום, אך שכרה רב ובעל עוצמה
ויופי.
אפרט: נזרעו המונים של זרעים, פרגים, פישתה, תורמוס, חוטמית, זקן הסב שצמח הרבה
מעצמו, עין התכלת כתומה, פקעות כלנית, בצלים של נץ חלב, הברנטוס, אמריליוס
בלדונה, קלות, בן חצב יקינטוני, ועוד ועוד -
יש להמתין בסבלנות בכל הנוגע לעשבים ולמראה "המרושל" שכן גדול ורחב שטח בית
הקברות, העבודה כרוכה בסבבים חוזרים ונשנים של עישוב ידני, רבה העבודה במיוחד
בשנת גשמים מבורכת כמו זו שזכינו לה השנה.
בעוד מספר חורפים, יעלו פרחי הבר הרצויים ויתפסו מקומם של העשבים השוטים, הכול
תהליכי ולוקח זמן, אך אז יפחתו ה"שוטים" ובמקומם יעלו פריחות צבעוניות. העשבייה
העקורה חוזרת לקרקע בצורה כזו המחפה את הקרקע ומונעת נביטה חוזרת. פרחי הבר
נשארים עד לייבוש מלא בכדי לאסוף זרעים לשנה הבאה.
נשתלים הרבה עצים בכל מקום שניתן בכדי לפאר ולהצל בימי החמסין החום והשרב שהם
לצערי מנת חלקינו בחלק זה של עולם.
שקדיות, כליל החורש, חרוב, מילה, ברוש טוטם, הם חלק מהעצים שנשתלים בכדי לתת
למקום תחושה יערית ארץ ישראלית, כך גם בקרב אוכלוסיית השיחים, בן עוזרר הודי,
כריסה גרין קרפט, פיטוספורום ננסי, אגבה אמריקנה, אלוורה ועוד ועוד..
מודעת אני לקושי שיש במראה "פראי" זה להרבה מאיתנו, הלא הורגלנו ל"בית מרקחת" -
שהכול נקי ומסודר.
אין בי דבר כנגד מראה זה אך המחיר שלו הוא להרעיל קודם כל את עצמי ובגדול לזהם
את האוויר, האדמה, את מימי הכנרת ולגרום לתמותה של צמחים חרקים זחלים פרפרים
זוחלים ושאר חיות אהובות ולזה אין אני מסוגלת.
אסכם: זכות גדולה נפלה בחלקי ועושה אני אותה
באושר גדול, )חוץ מימי הקיץ שבא לי למות(.
מומלץ לבוא ולהסתובב,
תמיד מציץ לו איזה פרח מהיכן שהוא,
וכרגע מבשילים התותים בעצים שרובם
זריעים שגדלו ובגרו.
ימים טובים וצוננים..
|
